- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הוחלט בדיון הנוסף -אין לחרוג מכלל מאזן ההסתברויות במצבי עמימות סיבתית
לפסק הדין בעניין בי"ח כרמל-חיפה נגד מלול
בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים החליט בדעת רוב לבטל את ההלכה לפיה ניתן במקרים של עמימות סיבתית, להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק, וקבע כי ככלל אין לחרוג מהכלל הדורש הוכחת קשר סיבתי בין התרשלות ונזק על פי מאזן ההסתברות.
המשיבה נולדה בבית החולים כרמל בחיפה כשאמה היתה בשבוע ה- 29 + 6 להריונה, והגיעה לבית החולים בעקבות ירידת מי-שפיר, ולאחר שהחל דימום בשל היפרדות שליה, יולדה בניתוח קיסרי. לאחר לידתה התברר כי היא לקתה במחלה של החומר הלבן של המוח (PVL), וסובלת בשל כך משיתוק מוחין ומפיגור שכלי. בית המשפט המחוזי והעליון קבעו כי העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי היה רשלני, אך שאלת הזיקה הסיבתית שבין ההתרשלות לבין הנזק נותרה עמומה באשר נזכרו שני גורמים אפשריים לנזק. ההלכה שנקבעה בעניין זה כאמור, היתה כי במצבים של עמימות סיבתית מסוג זה, ניתן להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק שייקבע על פי ראיות סטטיסטיות או בדרך של אומדנא.
בדין הנוסף התבקש בית המשפט לדון בשאלה האם ובאילו מקרים ראוי ליישם את הדרך של פיצוי-לפי-הסתברות, ובפרט במצבים של עמימות סיבתית.
הנשיאה ביניש, המשנה-לנשיאה השופט ריבלין, והשופטים פרוקצ'יה, לוי וגרוניס קבעו כי ככלל, אין להכיר בחריג האחריות היחסית במקרים של סיבתיות עמומה, אם כי כל אחד מהשופטים בחר להדגיש היבטים שונים בהנמקתו.
השופט ריבלין פסק, כי גם אם יש בהחלת כלל מאזן ההסתברויות כדי לאתגר את תחושת הצדק, הרי שעל פי רוב, מדובר בכלל מוצדק וראוי, אשר חריגה ממנו תעשה רק מטעמים כבדי משקל. לגישתו, חריגה מכלל מאזן ההסתברויות לכלל של פיצוי-לפי-הסתברות תוגבל למקרים היוצאים מגדרי המקרה הבודד, כאר קיימת הטיה נשנית, היינו כאשר מדובר בנתבע שיוצר סיכון חוזר ומשותף כלפי קבוצת ניזוקים וקיימת הטיה עקבית בהחלת כלל מאזן ההסתברויות.
הנשיאה בייניש הסכימה עקרונית למבחן ההטיה הנשנית.
בדעת מיעוט פסקה השופטת נאור, אשר לדעתה הצטרפו השופטים ארבל, רובינשטיין וג'ובראן, כי יש מקום להכרה בחריג האחריות היחסית בהתאם לקבוע בפסק-הדין בערעור, כאשר כל אחד מהשופטים מדגיש היבט ונימוק שונה לקביעה זו.
השופטת נאור פסקה, כי לגישתה ניתן לפסוק בהתקיים טעמים כבדי משקל פיצוי לפי הסתברות גם במקרה הבודד ולא רק במקרים 'קבוצתיים', וכי במקרים המתאימים ניתן לחרוג כלל מאזן ההסתברויות במצבים של סיבתיות עמומה ביחס לעצם גרימת הנזק, ולפסוק פיצוי יחסי לפי הסתברות.
במקרה הנדון, הוחלט כי מבחינה מעשית לא ייתבעו המשיבים להחזיר לעותרים את הפיצויים ששולמו, ולא יהיו זכאים לתשלומים נוספים.
- ב"כ המבקשים: עו"ד פרופ' רון שפירא; עו"ד אבימור יעקב
- ב"כ המשיבים: עו"ד יוסף ליאון
לפסק הדין בעניין בי"ח כרמל-חיפה נגד מלול
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
