הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז צפון טענה כי מנהליו של מלון "חוף רון" שבטבריה מסרו מידע כוזב במטרה לקבל היתרי בניה. המנהלים דחו את ההאשמות נגדם, וטענו כי לא הוצגו נגדם ראיות. בית המשפט סיים את הסאגה לפני כשבועיים, מיד לאחר פרשת התביעה.
לפני 10 שנים קיבלו מנהלי מלון "חוף רון" בטבריה היתר לבניית קומה שלישית מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר. שנתיים אחרי הם קיבלו היתר נוסף שאישר להם להוסיף מספר חדרים לקומה השלישית ולבנות מקלט בקומת המרתף.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תכנון ובנייה
ואולם, בדיקה שנערכה במקום מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, העלתה חששות לפיהן המנהלים תכננו לבנות הרבה מעבר למה שביקשו.
בשנת 2010 הגישה הוועדה לבית משפט השלום בבית שאן כתב אישום נגד המלון ומנהליו, שהואשמו בהפרת חוק התכנון והבנייה. לשלושת הנאשמים יוחסו עבירות של מסירת הודעה כוזבת לצורך קבלת היתר בנייה וביצוע בנייה בסטייה ניכרת מהתכנית.
לטענת הוועדה, שתי הבקשות שהגישו לנאשמים כללו מידע מטעה בפרטים חשובים. כך למשל, נטען שבבקשה התחייבו המנהלים לבנות מעברים לכנרת, להרוס את חלקו הדרומי של המלון ולייעד מקומות חנייה – אך כל אלה לא נעשו.
בנוסף, הוועדה טענה שהנאשמים המשיכו להרחיב את הבנייה בחלק הדרומי שהיו אמורים להרוס.
הנאשמים הכחישו את המעשים המיוחסים להם, וטענו כי מהנדס העירייה ועוזרו ידעו על הבעיות שתיצור התכנית בכל הנוגע למעברים הציבוריים ולמקומות החנייה, ובכל זאת אישרו את בקשותיהם.
הנאשמים ביקשו לדחות את התביעה בטענה המשפטית "אין להשיב לאשמה" – שמשמעותה כי כתב האישום אינו מוכיח אשמה בעבירה פלילית, תוך שהצביעו על כך שהמהנדס ועוזרו בעצמם כלל לא טענו שהטעו אותם במטרה לקבל היתרים.
לא הוכח אפילו לכאורה
השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי האזינה לעדויותיהם של המהנדס ועוזרו והתרשמה כי השניים אישרו את בקשות הנאשמים, חרף העובדה שידעו כי ישנן במקומות הגבלות בנייה מסוימות, שנבעו, בין היתר, מכך שהאגף הדרומי של המלון היה מיועד להריסה.
לגופו של עניין, השופטת קבעה כי הוועדה לא הציגה ראיה ממשית המצביעה על כוונת הנאשמים להטעות את מוסדות התכנון בדרך כלשהי.
"תשובותיהם של עדיה המרכזיים של המאשימה, שפכו תמונת מצב שונה, ממנה עולה כי הנאשמים פרסו בפני הוועדה המקומית את המידע הדרוש לקבלת ההיתרים, ולא היה בפועלם כדי להצביע על הטעיה או כוונה להטעות, לצורך השגת ההיתרים", כתבה השופטת בפסק דינה.
בהתאם, השופטת קבעה כי הוועדה המחוזית לא הצליחה להראות כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים בביצוע עבירות בנייה או בהטעייה, ועל כן קיבלה את טענת הנאשמים, וזיכתה אותם מכל העבירות שיוחסו להם.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין אביגיל בהט עוסקת בדיני תכנון ובנייה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין