התובעים, אחיו של המפונה ורעייתו, מונו כ"בנים ממשיכים" בנחלה. למרות צוואת האם שרצתה לבטל המינוי, הנתבע לא הצליח לסתור את רישומם כבעלי הנכס
בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע תביעה של "בן ממשיך" במשק במושב לסילוק אחיו המכור לסמים מהנחלה. הנתבע ביקש לגלות אמפתיה כלפיו. הוא טען שחייו גיהנום והוא אינו מסוגל להתמודד מול אחיו-התובע, אותו כינה "מכונה משומנת ועוצמתית". סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קבעה שעם כל הרצון הטוב, התובע ואשתו רשומים כבעלים של הנכס ועל הנתבע להתפנות משם תוך שבוע.
התביעה הוגשה במקור נגד הנתבע ואשתו, אך לאחר שהאחרונה הודתה שאין לה עניין בנכס ניתן נגדה פסק דין לפינוי. הנתבע לעומתה נאחז בקרנות המזבח ונותר במאבק המשפטי על גורל הנחלה. במסגרת ההליך הוא ניסה לאתגר את עצם מינויו של התובע כ"בן ממשיך". לטענתו אחיו רואה בנחלה מקור להפקת כספים בלבד. בהקשר לכך נטען שהתובע פיצל את בית ההורים המנוחים לשתי יחידות דיור על מנת להשיא רווחים משכירות.
לדברי הנתבע, אחיו הפר את התחייבותו לסעוד את ההורים בחייהם, והטיפול בהם נפל כולו על אחיותיו. הוא ביקש להתחשב בו על רקע מצבו הקשה, הכולל תהליך גמילה מסמים ואשפוז של בנו בן ה-11 במרכז לבריאות הנפש לאחר שאובחן כחולה סכיזופרניה. הוא ציין כי מעולם לא עזב את בית הוריו וביקש להמשיך במצב הקיים.
מנגד גרסו התובעים כי מינויים כ"בנים ממשיכים" ניתן להם באופן בלתי חוזר ואושר על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. לטענתם, הנתבע פלש למשק בסמוך לפטירת האם בתירוץ של התייחדות עם זכרה, אבל בפועל עבר לגור שם עם אשתו.
התובעים הוסיפו כי הנתבע מאמלל את חייהם של השוכרים במשק, ובין היתר שופך להם שמן בכניסה ומנתק להם את החשמל. בנסיבות אלה הם עתרו לסלק אותו מהמשק ולחייבו בדמי שימוש ובתשלום החשבונות השוטפים מאז כניסתו לבית ועד הפינוי.
צוואה חסרת משמעות
השופטת קודלר עיאש ציינה שלא הוצג בפניה אפילו בדל ראיה לסתירת זכויותיהם הקנייניות של התובעים במשק. מן העבר השני, התובעים צירפו אישור זכויות עדכני מרשות מרקעי ישראל, ממנו עולה שהזכויות רשומות על שמם. השופטת קבעה כי האישור מהווה ראיה מספקת לצורך קבלת תביעת הפינוי.
היא ציינה שהנתבע אמנם הציג עותק מצוואה שערכה אימו בשנותיה האחרונות, בה נכתב שהתובעים לא מתנהגים אליה יפה ובכוונתה להגיש בקשה לביטול מינויים כ"בנים ממשיכים". עם זאת השופטת הדגישה שהמנוחה לא הוציאה את תכניותיה לפועל, כך שמעמד התובעים לא השתנה.
השופטת הוסיפה שמנוסח הצוואה עולה כי המנוחה הבינה שהתובעים הם בנים ממשיכים כל עוד לא בוטל מינויים, וכוונתה הייתה לצוות את הזכויות במשק לבן אחר רק אם בית המשפט יבטל את המינוי. לדברי השופטת, "אין רלוונטיות לצוואת המנוחה, שעה שממילא היא איננה יכולה להוריש את מה שאין לה".
עוד היא הוסיפה שמגורי הנתבע ביחידת הדיור לא מקנים לו זכות קניינית במשק. אפילו אם הוא זכאי לטענתו לפיצוי כספי מהתובעים בשל מינויים כבנים ממשיכים, הדבר אינו מסייע לו במישור הקנייני ובאפשרותו לתבוע פיצוי בהליך מתאים.
לפיכך השופטת הורתה לנתבע לפנות את חפציו מהמשק תוך שבוע ולשלם לתובעים הוצאות בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד תמיר יחיא ועו"ד מאור מהצרי
- הנתבעים לא היו מיוצגים
עו"ד שלום פינחס וייס עוסק/ת ב- נחלות ומשקים במושבים, צוואות וירושות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין