הווילה כבת ערובה: גרוש שהשתלט על נכס ישלם דמי שימוש

אישה עתרה לחייב את בעלה לשעבר בשכר דירה על שימוש בלעדי שעשה בבית המשותף במשך שנים. בית המשפט חייב אותו לשלם לה 220,000 שקל

השופטת אלה מירז קיבלה לאחרונה תביעה לדמי שימוש שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. הבעל גר ומשכיר לסירוגין את הווילה המשותפת מאז 2009 וגורף לכיסו את שכר הדירה. למרות צו לפירוק שיתוף הוא סיכל פעמיים את מכירת הנכס. השופטת קבעה שהוא התנהל בצורה כוחנית וחייבה אותו בשכר דירה על 44 חודשים בסך כולל של 220,000 שקל.

בני הזוג נישאו ב-1989 והם הורים לשלושה ילדים בגירים. הם חיו לסירוגין בארה״ב ובישראל.

בשנת 2000 הם רכשו וילה בארץ וגרו בה מספר שנים. ב-2004 הם עזבו את הבית יחד ועברו לגור בארה״ב. כשלוש שנים לאחר מכן התגרשו בארה״ב.

ב-2009 סודר הגט בארץ ובאותה שנה הבעל שב ארצה ונכנס לגור בווילה. במקביל הגישה האישה, שנותרה לגור בארה״ב, תביעה לפירוק שיתוף. 

ב-2014 ניתן פסק דין המורה על מכירת הנכס וחלוקת התמורה אך הוא טרם בוצע.

בתביעה לדמי שימוש טענה האישה כי יש לחייב את האיש בשכר דירה החל משנת 2009. היא העריכה את דמי השכירות הראויים ב-10,000 שקל לחודש ועתרה לחייב אותו בחצי מהסכום ובסך הכל ב-448,000 שקל עבור 118 חודשים. 

לדבריה, במהלך כל השנים שחלפו האיש גר בנכס והשכיר אותו תוך שהוא מתעשר על חשבונה. זאת ועוד, הוא הערים קשיים על הליך מכירת הנכס באופן שסיכל את ביצוע פירוק השיתוף. 

האיש טען מנגד שהאישה השלימה עם שימושו בנכס והיא בחרה מרצונה וגור בארה״ב ולהימנע משימוש בנכס. הוא הוסיף כי מצבו הכלכלי בכי רע ואין לו מקום אחר לגור בו. 

סירב להתפנות

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, ציינה שהאיש לא הציג ראיות לוויתור מפורש מצד האישה על דמי שימוש, והוכח ההיפך. 

בנוסף, הוכח שמאז 2009 הבית היה נתון לשליטתו הבלעדית של האיש והוא סירב להתפנות במהלך הניסיונות הרבים לאורך השנים למכור אותו. יתירה מכך, הוא העיד כי ידע שהשכרת הנכס ללא ידיעת כונסי הנכסים ובית המשפט, ומעל ראשם, היא בניגוד לדין ואסורה עליו בתכלית.

עוד עלו מחומר הראיות ניסיונות כוחניים מצד האיש להרחיק את האישה מהבית כולל איום מרומז שנועד להטיל עליה אימה שלא תיכנס לבית לבל תיפגע.

״הנתבע השתלט על הנכס שלא כדין ובאופן כוחני ואינו מכיר במרותו או סמכותו של אף אדם, בעל תפקיד או רשות. הוא מחזיק בנכס כ"בן ערובה" ובאופן המנוגד לכל דין״, כתבה השופטת.

בנסיבות אלה נקבע שהתובעת זכאית לקבל דמי שימוש. את תחילת החיוב קבעה השופטת לספטמבר 2015, המועד בו הגישה האישה בקשה דחופה להורות לנתבע למסור את מפתחות הכניסה לבית כדי להציגו לקונים והוא נמנע משיתוף פעולה. ממועד זה יש לראות בו כמי שמנע במודע ובכוונת מכוון את שימושה של התובעת בנכס, כתבה השופטת. 

בסיכומו של דבר נקבע שעל הנתבע לשאת בדמי שימוש עבור 44 חודשים ובסך של 220,000 שקל בתוספת הצמדה והוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 31220-07-16

• ב״כ התובעת: עו״ד רונן יניב, עו״ד יואל אסף
• ב״כ הנתבע: עו״ד טלי רונן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין