האיש הוריש את כל רכושו לשניים מקרובי משפחתו, ילדיהם של בני דודיו. אמה של אחת היורשות טענה כי היורש השני הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת בביקורו האחרון בארץ. הטענה נדחתה והצוואה תקוים
השופטת עפרה גיא דחתה לאחרונה התנגדות לצוואה שהותיר אזרח צרפתי-ישראלי מ-2017. המנוח לא הותיר קרובי משפחה מדרגה ראשונה וכמה חודשים לפני מותו כתב צוואה בה הוריש את רכושו לשני קרובי משפחתו בארץ. אמה של אחת הזוכות, שהמנוח ערך לטובתה צוואה קודמת, טענה כי הזוכה הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת והיה מעורב בעריכת הצוואה. השופטת התרשמה שבין הזוכה לבין המנוח היה קשר קרוב ואוהב ודחתה את ההתנגדות.
המנוח, בעל אזרחות צרפתית וישראלית, נפטר בפברואר 2018 בפריז בגל 73. הוא היה רווק ללא ילדים והותיר אחריו נכסים הן בארץ והן בצרפת.
בצוואה מ-2017 הוא ציווה את כל רכושו בחלוקה שווה בין שני קרובי משפחתו, יורש ויורשת, ילדיהם של בני דודים שניים שלו.
בהתנגדות לצוואה, שהגישה אמה של היורשת, היא סיפרה שבכל הבקורים של המנוח בארץ היא ובני משפחתה נהגו ללוות אותו ולסייע לו בכל דבר ועניין והקשר ביניהם נשמר גם כששהה בפריז.
היא הוסיפה שבמאי 2012 ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש לה את כל עזבונו בכפוף לזכות מגורים בדירה שלו בארץ אותה העניק להוריו של היורש.
לדבריה, אמו של היורש נפטרה באוגוסט 2017. בהתאם לבקשתו הגיע המנוח לארץ במהלך ימי השבעה לצורך ניחום אבלים. ממועד הגעתו ארצה השתלט עליו היורש ובודד אותו לחלוטין ממנה ומבני משפחתה.
היא הוסיפה כי המנוח היה אדם חולה וסבל מסרטן ובעיות לב ועיניים. במצב זה היורש הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת ואף היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה.
היורשת, בתה של המתנגדת, הצטרפה לטענות אמה.
היורש הכחיש כל השפעה או התערבות בצוואה. הוא תמה כיצד מתיישבת טענת המתנגדת על קשר עמוק וחם עם המנוח עם הוראות צוואתו מ-2010 בה הוריש את מלוא עזבונו לעמותה.
הוא הוסיף כי טעמי ההתנגדות אינם מבוססים וכי אילו ביקש להשתלט על רכוש המנוח היה חותר לקבל את מלוא העיזבון.
לדבריו, בינו לבין המנוח היה קשר עמוק ומשמעותי.
עצמאי פיזית ושכלית
השופטת עפרה גיא מבית המשפט למשפחה באשדוד כתבה כי המתנגדת לא הביאה כל ראיה או מסמך רפואי שיתמכו בטענתה כי היורש ניצל את מצבו הרפואי של המנוח.
השופטת פסקה כי לא הוכח שהמנוח פיתח תלות ביורש ומחומר הראיות עולה כי הוא היה עצמאי פיזית ושכלית.
היא כתבה כי אין בעובדה שהמנוח הסתייע ביורש בהסעתו למקומות אליהם חפץ להגיע כדי ללמד על השפעה בלתי הוגנת.
השופטת גם התרשמה שהקשר בין המנוח לבין היורש נרקם והתעבה שנים רבות קודם לפטירת המנוח ונמשך גם לאחר מכן כשהיורש עשה מאמצים לא מבוטלים על מנת להביא אותו למנוחת עולמים בישראל.
מנגד המתנגדת ובתה בחרו שלא לקחת חלק בסידורי הבאת גופתו של המנוח ארצה והעדיפו לנהל התחשבנות עם היורש ולדחות את תשלום חלקן בהוצאות עד שתוכרע שאלת זהות יורשיו.
״אם אכן הצוואה אינה משקפת את רצון המנוח מדוע המנוח לא יצר קשר בעניין זה עם המתנגדת וסיפר לה על אודות מעלליו של המשיב עם שובו לפריז?״ תהתה השופטת.
המתנגדת חויבה בהוצאות של 10,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 24910-11-18
- ב״כ המתנגדת: עו״ד אורי דניאל
- ב״כ המשיב: עו״ד ארתור גורוביץ
- ב״כ המשיבה: עו״ד אסתר בלום-פולובין
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין