אב ל-3 טען כי מאז ומעולם רצה להדריך חוגים ויש להתחשב בפגיעה שגררה הסבת המקצוע בשכרו. השופטת כתבה שהרצון להגשים חלום מעורר השראה אבל לא מצדיק הפחתת מזונות
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגיש אב ל-3 להפחתת המזונות שהוא משלם עבורם, לגרושתו. בתמיכה לתביעתו טען האב, בין היתר, כי הכנסותיו נפגעו לאחר שבחר להגשים את חלומו ולהפוך למדריך בחוגי ילדים. השופטת נאוה גדיש כתבה שרצון התובע ללכת אחר חלומו מעורר השראה, אולם הדבר לא משליך על כושר השתכרותו שהינו המדד הרלוונטי לעניין גובה החיוב במזונות. היא דחתה את התביעה וחייבה אותו בהוצאות ניכרות.
הצדדים הם הורים לשלושה קטינים. בשלהי 2016 הם הגיעו להסכם גירושים כולל שקבע, בין היתר, את סכום המזונות שעל התובע לשלם מדי חודש – 2,550 שקל עבור כל ילד. במועד אישור ההסכם הצהיר התובע שהוא משתכר 13,000 שקל בחודש וכי הוא מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו על פי ההסכם. לעומתו הצהירה הנתבעת שהיא פקידה המרוויחה 5,000 שקל.
לטענת התובע היוצרות השתנו באופן שמצדיק להוריד ממנו את עול המזונות. בתביעה שהגיש באוגוסט 2020 הוא טען ששכרו הופחת משמעותית לאחר שבחר להגשים חלום ולהפוך למדריך בחוגים. לטענתו, הוא החליט לשנות תחום עיסוק לאחר שהבין כי עבודתו הקודמת כבר אינה מתאימה לו.
עוד טען התובע כי גרושתו עשתה חיל בעבודתה עד שהתקדמה בסולם הדרגות לפוזיציית מנכ"ל. הוא הודה כי אינו יודע כמה בדיוק היא מרוויחה, אולם לדבריו הקידום בעבודה לבטח הביא עמו שיפור בשכרה, כך שמוצדק להקטין את סכום המזונות שהוא משלם אף מטעם זה.
הנתבעת דחתה את הטענות וביקשה להותיר את סכום המזונות על כנו.
מאמן 6 ילדים
השופטת גדיש דחתה את ניסיון התובע להתלות בעבודתו החדשה כעילה להפחתת מזונות. היא כתבה ש"טענת האב כי החליף עבודה כדי "להגשים חלום" היא בהחלט מבורכת. הרצון ללכת אחרי החלום ולמצוא עבודה שמתאימה יותר לאופיו של האב, מעורר השראה. יחד עם זאת, אין בעובדה זו כדי להשליך על כושר השתכרות האב".
השופטת הבהירה שהפרמטר הקובע לקציבת המזונות הינו כושר ההשתכרות הפוטנציאלי של ההורה, ולא השתכרותו בפועל. אלא שהתובע לא הציג ראיה לכך שכושר ההשתכרות שלו נפגע. מכאן, שההסבה המקצועית שעשה לא משנה את התמונה.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת התובע לפיה יש להפחית ממזונותיו בגלל שיפור בהכנסותיה של הנתבעת. לדבריה, מדובר בשינוי צפוי שאינו מצדיק הפחתת מזונות. לעומתה, ציינה השופטת, בחר התובע להגשים חלומות ולפנות לאופק פחות מבטיח תוך שהוא עובד כמאמן בחוג אליו נרשמו 6 ילדים בלבד, 2 מהם הם ילדיו.
לזאת יש להוסיף את העובדה שהנתבעת גרה בשכירות כאשר מחירי הדיור האמירו לאורך השנים וממשיכים לעלות. זאת, בעוד שהתובע מתגורר אצל הוריו מבלי שיש לו הוצאות דיור.
למארג השיקולים לדחיית תביעת האב הוסיפה השופטת גם את אינטרס ההסתמכות של הנתבעת. לדבריה, האם לקחה בחשבון את המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים ורשמה את ילדיה המחוננים לחוגים יקרים, ושינוי המזונות כעת יביא לתוצאה שתפגע בה כלכלית.
בסופו של יום השופטת קבעה שהתובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק להפחית מהמזונות שהוא משלם. התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה בן שימול
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רונן דליהו, עו"ד עמרי דליהו
עו"ד שלמה מושיץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין