האיש רצח את זוגתו לפני שלוש שנים, לאחר שביקשה להיפרד. בית המשפט המחוזי גזר עליו 18 שנות מאסר ופיצוי של 510,000 שקל לשלוש בנותיה. בפסק דין תקדימי הפחית בית המשפט העליון את הפיצוי ל-258,000 שקל לאחר שקבע שהסכום אינו יכול לחרוג מהתקרה בחוק.
על פי כתב האישום, בסוף אוקטובר 2013 המתין הנאשם לבת זוגו בחצר ביתה כשבידו סכין. כששבה הביתה הוא תקף אותה ודקר אותה בליבה, על רקע רצונה לסיים את הקשר ביניהם. לאחר מכן הוא נמלט מהמקום והותיר אותה לדמם למוות. האישה הותירה שלוש בנות מנישואים קודמים.
לייעוץ בתחום:
עו"ד פלילי
במהלך המשפט הוגש "תסקיר נפגעי עבירה" שתיאר את הנזק הנפשי הקשה והמורכב שנגרם לכל אחת מהבנות בעקבות הרצח.
בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 18 שנות מאסר וכן פיצוי של 170,000 שקל לכל אחת מהבנות, ובסך הכל 510,000 שקל.
הנאשם הגיש ערעור על גובה הפיצוי לבית המשפט העליון. לדבריו, חוק העונשין קבע סכום מקסימלי של 258,000 שקל כפיצוי לנפגע עבירה, ולא ניתן לחרוג מסכום זה אף אם מדובר בכמה נפגעים.
לדבריו, קביעה כי התקרה שבחוק מתייחסת לכל אחד מנפגעי העבירה תרוקן מתוכן את הרציונל העומד בבסיסו ותהפוך את המשפט הפלילי למשפט אזרחי בפועל. קביעה כזו גם תוביל לפגיעה קשה בנאשמים אשר עלולים להיות מחויבים בסכומים של מיליוני שקלים ללא קשר למצבם הכלכלי.
המדינה טענה מנגד כי החוק נועד להקל עם הנפגעים ואינו נובע מדאגה לנאשמים ולכן התקרה הקבועה בו מתייחסת לפיצוי כל אחד ואחד מנפגעי העבירה.
מגבלות ההליך
שופטי העליון נחלקו בדעותיהם. לשיטתה של השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את דעת הרוב, יש להבחין בין קורבן העבירה הישיר לבין הוריו וילדיו כנפגעים משניים.
לדבריה, הסדר הפיצוי לנפגע עבירה מהווה פשרה בין שני שיקולים מנוגדים –הרצון להקל על הנפגע בקבלת פיצוי על נזקיו מצד אחד, והכרה במגבלות ההליך הפלילי בו לא מתקיים בירור ממשי של היקף הנזק מצד שני.
על פי היגיון זה, יש להחיל את התקרה הקבועה בחוק ביחס לכל קורבן עבירה, כך שזו לא תשתנה בהתאם למספר הקרובים שלו.
השופטת הוסיפה שפרשנות לפיה ניתן לפסוק פיצוי בגובה התקרה שבחוק גם לכל אחד ואחד מקרובי קורבן העבירה הישיר, ללא בירור הנזק שנגרם להם אינה הגיונית ו"חותרת תחת התפיסה המקובלת במשפטנו לפסיקת פיצויים".
השופטת הדגישה בהקשר זה כי הפיצוי לנפגע במסגרת ההליך הפלילי לא נועד להחליף את ההליך האזרחי והנפגע עדיין יכול לתבוע פיצוי על הנזק המלא שנגרם לו בתביעה אזרחית רגילה.
השופטת סיכמה כי "הלב יוצא אל בנותיה של המנוחה" אולם ההליך הפלילי אינו יכול להפוך למסגרת רחבה של פסיקת פיצויים ללא בירור ממשי של היקף הנזק שנגרם.
לפיכך קיבלה השופטת את הערעור בחלקו וקבעה כי סכום הפיצוי הכולל לשלוש הבנות יהיה בגובה התקרה שבחוק – 258,000 שקל ויחולק ביניהן שווה בשווה. השופט אורי שוהם הצטרף לפסק דינה של השופטת ברק-ארז.
השופט אליקים רובינשטיין סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את הערעור שכן לגישתו, תכלית החוק היא להעניק סיוע ראשוני לנפגעי העבירה ולכן יש לקבוע כי תקרת הפיצוי תחול ביחס לכל אחד ואחת מהם.
- ב"כ המערער: עו"ד גיא עין צבי, עו"ד עמית סבג
- ב"כ המשיבים: עו"ד חיים שוייצר, עו"ד רות אלדר
* עורך דין ידידיה בלויגרונד עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין