האיש חויב ביותר ממיליון שקל מע"מ לאחר שביצע 5 עסקאות מכר בין השנים 2010-2013 וסווג כ"עוסק במקרקעין". השופט דחה את טענתו כי רק מכר את נכסיו הפרטיים, לאחר שהתברר כי נהג לבצע עסקאות מרובות בנכסים מגוונים ובהיקף כספי לא מבוטל כבר מ-1988.
השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי בלוד דחה את ערעורו של גבר בן 73, בעל חברה פרטית העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי בשר ודגים, בנוגע לשומת מס בסך של 1,027,275 שהוציא לו אגף המכס והמע"מ בפתח תקווה, בגין 5 עסקאות נדל"ן שביצע בין השנים 2010-2013.
בערעור שהוגש על החלטת אגף המכס והמע"מ ("המשיב" בהליך) לדחות השגה שהגיש המערער על שומת המס,דובר על 4 עסקאות של מכירת חלקי מגרש בהוד השרון, ועסקה נוספת שבמסגרתה מכר המערער מניות שהיו לו יחד עם אדם נוסף בחברה שהיא איגוד מקרקעין, אשר החזיקה קרקע בשטחי יהודה ושומרון.
ליבת המחלוקת עסקה בשאלה האם העסקאות שביצע מהוות עסקאות בוצעו על ידי המערער כ"עוסק כמקרקעין", כפי שטען המשיב.
המערער טען שאינו עוסק במקרקעין אלא בתחום הבשר, והוא מקדיש את מרבית זמנו לפעילות עסקית בתחום זה.
לטענתו, בחר להשקיע את כספיו הפנויים בנכסי נדל"ן במטרה לייצר עבורו "גב כלכלי" ותשואה שתמשמש כפנסיה, בהעידר חסכונות אחרים. לכן לדבריו לאוך השנים הוא השקיע את כספו במספר נכסים.
המערער המשיך וסיפר שלימים חברת הבשר שבבעלותו נקלעה לקשיים כלכליים, ולאור ערבותו האישית להתחייבויותיה, הוא נאלץ לממש ולמכור נכסים פרטיים, והכספים שהתקבלו הועברו לחברות הבשר.
הצדדים שניהם פירטו עסקאות נדל"ן שונות שביצע המערער משנות השמונים ועד היום.
לא הציג ראיות
השופט בורנשטין בחן את הדברים והבהיר כי המבחנים השונים לסיווג "עוסק במקרקעין" (למשל טיב הנכסים, בקיאותו של המערער בתחום, אופן המימון, תקופת ההחזקה) יכולים למשוך את ההכרעה לכיוונים שונים. אולם "מבחן הגג" – ניתוח מכלול הנסיבות ומבט מ"מעוף הציפור" – הוביל למסקנה שהמערער אכן עוסק במקרקעין.
השופט הבהיר כי למעשה הצטיירה תמונה של אדם שבמשך 25 שנה רוכש, מחזיק ומוכר נכסי נדל"ן, מבצע עסקאות מרובות ומגוונות בהיקף כספי לא מבוטל, תוך שיתוף פעולה עם אחרים. לכן הבהיר השופט כי קשה לקבל טענה שאדם כזה לא ייחשב "עוסק במקרקעין" לצרכי מע"מ.
בתוך כך השופט הבהיר כי המערער לא הציג ראיות ואסמכתאות משכנעות לכך שחברת הבשר נקלעה לקשיים. כך למשל, הוא טען כי אחת העסקאות בוצעה בעקבות פריצה לעסק והשמדת סחורה, אך לא הציג אף ראיה לכך. הוא אף לא הציג ראייה לכך שהכספים שמקורם בעסקאות הנדל"ן שימשו את חברת הבשר.
בהמשך הדגיש השופט שגם אם היה מוכח קשר כזה, עדיין הדבר לא היה משנה את המסקנה כי המכירות נשאו אופי עסקי. כלומר העובדה שעסקאות בוצעו על רקע קושי כלכלי לא הופכות אותן לעסקאות במישור הפרטי.
לנוכח דחיית הערעור, המערער חויב בהוצאות משפט בסך 25,000 שקל.
לקריאת פסק הדין בע"מ 24147-02-17
- ב"כ המערער: עו"ד א' הרוש, ר' שורץ, ר' ביגון
- ב"כ המשיב: עו"ד י' הרשמן
עו"ד ליאור פרובק
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין