ה"מתנה" לשוטרים בחברון: גראס לעישון בשעות הפנאי

מתמודד נפש תחזק מעבדה לגידול סמים והביא לקצין בתחנת המשטרה אגרטל קנאביס, לדבריו כחלק מגמ"ח שהוא רוצה להקים. הוא זוכה מעבירה ונשלח לטיפול כפוי

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה גבר בשנות הארבעים הלוקה בנפשו מעבירות של גידול ייצור והכנת סמים מסוכנים, והחזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. לפי כתב האישום האיש תחזק מעבדה לגידול סמים בחברון, והגיע לתחנת המשטרה בעיר עם "מתנה" – אגרטל עם קנאביס. השופט ארנון איתן זיכה את הנאשם לנוכח מצבו הנפשי. הוא נמנע משליחתו לאשפוז בכפייה אך קיבל את המלצת הפסיכיאטר המחוזי והורה על טיפול מרפאתי.

הפרשה אירעה לפני כ-5 שנים. הנאשם התגורר במלונית בקריית ארבע וניהל בה מעבדה לגידול סמים. באחד הימים הגיע הנאשם לתחנת המשטרה שבגבעת האבות בחברון, פנה לקצין בתחנה וביקש ממנו לשוחח עמו במשרד. שם, הנאשם הוציא מתיקו אגרטל עם 11 גרם קנאביס ואמר לקצין שזו מתנה עבור שוטרי התחנה "כדי שיעשנו בשעות הפנאי".

בעקבות המקרה הוגש נגדו בדצמבר 2018 כתב האישום. לנוכח מצבו של הנאשם הוגשה בעניינו חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עלה שהוא מוכר למערכת הפסיכיאטרית מזה שנים רבות, ואף אושפז בעבר בכפייה. עוד עלה מחוות הדעת, בין היתר, כי הנאשם נמצא במצב פסיכוטי פעיל, "לוקה במחשבות שווא, חסר שיפוט ותובנה לחלוטין במצבו". סוכם כי הנאשם לא כשיר לעמוד לדין ומומלץ לשלוח אותו לטיפול מרפאתי כפוי.

הנאשם טען בבית המשפט כי הוא לא מקבל את המלצות הפסיכיאטר ומבקש להיבדק אצלו בשנית. ואולם, עורך דינו אמר לבית המשפט שהוא דווקא בעד קבלת המלצות חוות הדעת.

המדינה טענה מנגד שהנאשם מסוכן לציבור משום שאינו מודע לעצמו ולמעשיו ואף מתנגד לטפל בעצמו. לפיכך נטען כי לא מספיק להורות על טיפול מרפאתי, אלא יש לאשפז אותו בכפייה.

לפגוע כמה שפחות

השופט איתן כתב כי מטרת הטיפול הכפוי היא הגנה על חולה הנפש ועל שלום הציבור. החוק שמאפשר טיפול כפוי מאזן בין הצורך למנוע סכנה מחולה הנפש לעצמו ולציבור, לבין הצורך בשמירת זכויות האדם של הנאשם. במסגרת איזון זה, ציין השופט, יש להשתדל לפגוע כמה שפחות בחירותו של חולה הנפש-הנאשם.

במקרה זה, ציין השופט כי יש מספיק ראיות על מנת לקשור את הנאשם לעבירות שיוחסו לו, בפרט כשעורך דינו לא חלק על ביצוען. לפיכך נקבע כי הנאשם ביצע את העבירות.

עם זאת, השופט קבע שהנאשם לא נושא באחריות פלילית מכיוון שבזמן ביצוע העבירות הוא היה חסר יכולת להבין מה הוא עושה, וזיכה אותו.

בתוך כך השופט דחה את בקשת המדינה להורות על אשפוז הנאשם בכפייה. הוא ציין שאמנם נכתב בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהנאשם במצב פסיכוטי, לא משתף פעולה ומסרב לטיפול, אך חוות הדעת קבעה שבמצבו של הנאשם ניתן להסתפק בצו לטיפול מרפאתי ואין צורך באשפוז.

לפיכך השופט קיבל את המלצת הפסיכיאטר המחוזי ונתן צו מרפאתי כפוי בעניינו שח הנאשם. בהתאם להוראות החוק נקבע כי תקופת הצו לא תעלה על 20 שנים.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין