דרשה 80% מהרכוש בגירושים: "בעלי מכונה לייצור כסף"

האישה ייחסה לאיש גם רומן שמומן מכספים משותפים והברחת נכסים. ביהמ"ש דחה את דרישתה, הורה על מכירת הבית המשותף שבו היא מתגוררת וחייב אותה לשלם לבעלה דמי שימוש

תביעה רכושית שהגיש אדם נגד אשתו, ממנה נפרד לאחר יותר מארבעה עשורים, התקבלה ברובה בבית המשפט למשפחה בתל-אביב. השופטת לורן אקוקה דחתה את דרישת האישה לחלוקה לא שוויונית של 80/20 לטובתה, הורתה על פירוק השיתוף בדירתם וחייבה אותה לשלם לבעלה דמי שימוש חודשיים מאז עזב את הבית.

השניים נישאו ב-1977, ניהלו אורח חיים חרדי והביאו לעולם חמישה ילדים, שכיום כולם בגירים. באפריל 2023, בעקבות אירוע שבו היה מעורב גם אחד הבנים, הורחק הבעל מהדירה בידי המשטרה ולא שב אליה. בקשה שהגישה האישה לצו הגנה נדחתה בהמשך, תוך התייחסות לניסיון להשיג יתרון פסול.

בתביעתו ביקש הבעל לאזן את הרכוש שנצבר במהלך הנישואים, למכור את הדירה ולחייב את אשתו בדמי שימוש. הוא טען שהיה המפרנס היחיד, בעוד היא הייתה עקרת בית. עוד ביקש להחריג מהאיזון ירושה בסך יותר ממיליון שקל שקיבל מאימו.

האישה ביקשה מנגד לבצע חלוקה בלתי שוויונית. לדבריה, בעלה הוא "מכונה לייצור כסף" שמרוויח עשרות אלפי שקלים מעסק משגשג, בעוד היא חסרת יכולת קיום. היא טענה כי הבריח כספים ונכסים, הסתיר הכנסות וניהל רומן שמומן מכספי משק הבית. עוד תיארה אלימות מילולית, נפשית ופיזית והתעללות מתמשכת מצידו. לדבריה, הוא הפעיל כלפיה גם אלימות כלכלית, שלט בתקציב המשפחה ואף השתלט על קצבת הזקנה והבטחת ההכנסה שלה.

הייתה מרוקנת אותו מנכסיו

מומחה שמינה בית המשפט קבע כי רווחי העסק בשנים 2020–2022 היו נמוכים מ-100 אלף שקל בשנה. בשל גילו של הבעל, שהיה בן 70, אופי הענף והלקוחות המזדמנים, לא יוחס לעסק מוניטין. בחוות הדעת המעודכנת נקבע כי דווקא האישה צריכה להעביר לבעלה 1,260 שקל לאיזון הזכויות. דירת המגורים הוערכה ב-2,515,000 שקל ודמי השימוש הראויים בה ב-6,050 שקל לחודש.

השופטת לורן אקוקה קבעה שהאישה לא הצביעה על ויתור שעשתה במהלך הנישואים כדי לאפשר לבעלה להתפתח מקצועית על חשבונה. לדבריה, הישארותה בבית הייתה בחירה אישית שאינה מצדיקה חלוקה בלתי שוויונית. בנוסף, האישה לא הציגה ראיות להכנסות מעבר לאלה שעליהן דיווח בעלה, וגם הטענה לאלימות כלכלית נדחתה. נקבע כי בקיאותה בנכסים, בחשבונות ובזכויות אינה מתיישבת עם טענתה שמודרה מההתנהלות הכלכלית.

עוד נקבע כי האישה ביקשה למעשה לנכס לעצמה רכוש שאינו בר-איזון, ובהם כספי הירושה, כדי להעבירו לילדים הבגירים. בעדותה אמרה כי ביקשה שהבית יישאר "אצלי ואצל הילדים". לדברי השופטת, דרישתה הייתה מרוקנת את הבעל מכל הנכסים המשותפים ומביאה בפועל לחלוקה של 100% לטובתה.

בסופו של דבר הורתה השופטת על עריכת התמחרות בין הצדדים, ואם זו לא תושלם בתוך 45 ימים – הדירה תימכר בשוק החופשי. התמורה תחולק שווה בשווה. האישה חויבה במחצית מדמי השימוש, 3,025 שקל לחודש, מ-18 באפריל 2023 ועד לפינוי בפועל, וכן בהוצאות של 35 אלף שקל. גביית דמי השימוש הותנתה בהשלמת האגרה בידי הבעל.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.