דרס, הפקיר, הודה – ולא ירצה מאסר

אושר הסדר טיעון עם נהג שפצע הולך רגל כבן 80 על מעבר חצייה ונמלט. הוא ירצה 8 חודשי עבודות שירות ופסילה, וישלם לנפגע פיצוי סמלי

השופטת שרית קריספין מבית המשפט לתעבורה בבת-ים אישרה לאחרונה הסדר טיעון עם נהג שפגע בהולך רגל כבן 80, הותיר אותו פצוע על מעבר החצייה וברח. הוא ירצה 8 חודשי עבודות שירות ו-28 חודשי פסילה, וישלם פיצוי סמלי של 8,000 שקל. מדובר בעבירה שהעונש עליה בחוק הוא עד שבע שנות מאסר בפועל.

לפי כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, בדצמבר 2020 הוא נהג ברכבו בבת ים והגיע לצומת, אותה חצה באותו זמן הולך רגל, יליד 1941, במעבר חצייה. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה מבלי לאפשר להולך הרגל להשלים את החצייה, פגע בו והטיח אותו לעבר הכביש.

מיד לאחר הפגיעה, האיץ הנאשם את רכבו ונמלט מזירת התאונה, תוך שהוא מותיר את הולך הרגל שרוע על מעבר החצייה. הולך הרגל פונה לבית החולים עם חבלות בגפיים התחתונות, והנאשם אותר לבסוף בעקבות פעולות חקירה.

תחילה כפר הנאשם באחריותו לתאונה ולעבירת ההפקרה, אך בהמשך חזר בו כאמור והודה, תוך שהוסכם בין התביעה וההגנה על קבלת תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות. עוד הסכימו הצדדים כי המאשימה תגביל את טיעוניה לעונש של עד 9 חודשי מאסר אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות, ארבע שנות פסילת רישיון, מאסר על תנאי ופיצוי להולך הרגל.

הממונה מצא את הנאשם כשיר לריצוי עבודות שירות, ושירות המבחן המליץ על חלופה זו למאסר. בתסקיר שירות המבחן צוין כי לנאשם עבר נורמטיבי אך במקביל, משיכה מגיל צעיר לנושא המוטורי, שמהווה עבורו מקור לריגושים. שירות המבחן התרשם כי התנהלות הנאשם בזמן התאונה משקפת את קשייו להתמודד עם מצבי לחץ, וכי הנאשם אינו בשל להליך טיפולי אם כי הוא מכיר בפגם המוסרי שבהתנהגותו.

התובע עתר לעונש המקסימלי שהוסכם בהסדר הטיעון. הוא הדגיש את חומרת העבירה, הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, ומתחם הענישה במקרים דומים שנע בין 6 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

מנגד, הסנגור ביקש לגזור עונש של עבודות לתועלת הציבור (של"צ) ולחילופין, עבודות שירות לתקופה קצרה של חודש עד חודשיים, ופסילת רישיון לתקופה שבין 6 ל-12 חודשים.

הנאשם עצמו העיד כי הוא מצטער, וכי למד את הלקח שיש לנהוג בזהירות וש"זה לא משחק".

"הוסיף פשע על פשע"

השופטת שרית קריספין ציינה כי הנאשם נותן את הדין בין היתר על עבירת ההפקרה, שהיא מהחמורות שבפקודת התעבורה, והבהירה כי העובדה שסעיף הרשלנות הושמט בשגגה מכתב האישום המתוקן, לא גורעת מהמתואר לגבי אופן נהיגתו של הנאשם ומהתנהגותו לאחר התאונה.

"אם לא די ברשלנותו בנהיגה של הנאשם, שהובילה לפגיעה בהולך הרגל, אף כי יכול היה, בנקל, למנוע את התאונה, הוסיף הנאשם פשע על פשע ונמלט מזירת התאונה, תוך שהוא מותיר את הנפגע מוטל על הכביש", כתבה.

עם זאת, לאחר שסקרה פסיקה רלוונטית, קבעה השופטת כי הסדר הטיעון שגיבשו הצדדים מצוי בתוך מתחם הענישה הראוי, שכולל מאסר של בין 6 ל-36 חודשים, שבנסיבות קלות ניתן לרצות בעבודות שירות, פסילה בפועל לשנתיים עד 5 שנים, ורכיבי ענישה נוספים.

בנסיבות אלה, היא החליטה לאמץ את הסכמות הצדדים ואת המלצת שירות המבחן. לזכות הנאשם נזקפה העובדה שבחר בסופו של יום לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו, וכן עברו התעבורתי התקין.

לבסוף גזרה השופטת על הנאשם 8 חודשי עבודות שירות, פיצוי סמלי לנפגע בסך 8,000 שקל, פסילה בפועל ל28 חודשים בניכוי 9 חודשי פסילה מנהלית שכבר ריצה, וכן מאסר ופסילה על תנאי.

• ב"כ המאשימה: עו"ד מחאמיד
• ב"כ הנאשם: עו"ד ערד

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין