גלאי שהתקלקל בדלת כניסה אוטומטית לדיור מוגן הביא לכך שהדלת נסגרה על אחת הדיירות. בית המשפט חילק את האחריות בין הרשת לבין החברה שתחזקה את הדלת וחייב אותן ב-165,000 שקל.
השופטת אורלי מור-אל קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה בת 82 נגד רשת הדיור המוגן ״עד 120״. הקשישה נפלה בתחילת 2014 כשדלת הכניסה האוטומטית למתחם בו היא גרה ברמת החיל נסגרה עליה. הנתבעת הכחישה את האירוע אך לאחרונה חויבה לפצות את הדיירת ב-165,000 שקל יחד עם החברה שנתנה לה שירותי אחזקה.
התובעת סיפרה שהאירוע התרחש לפני כשש שנים, זמן קצר לאחר שעברה לדיור המוגן. היא הופלה בכניסה הראשית כתוצאה מדלת אוטומטית שרמסה אותה בחוזקה והעיפה אותה לרצפה לעיני ההמון שהיה שם באותה עת. לאחר האירוע היא קיבלה מנציגי הנתבעת עזרה ראשונה ובהמשך הגיע קצין הביטחון הראשי של הרשת לדירתה על מנת להכין דו״ח אירוע.
היא הגישה חוות דעת שלפיה נגרמו לה בתאונה 42% נכות אורתופדית בגין שברים בחוליות והגבלת תנועות עמוד שדרה.
בחקירתה הנגדית השיבה התובעת כי אינה זוכרת את מועד האירוע או אם נכנסה או יצאה מהדלת. כמו כן, היא אישרה שנפלה מספר פעמים בשנים האחרונות.
רשת הדיור המוגן הכחישה את התאונה וטענה כי התובעת לא יודעת מתי היא נפלה ואין שום עד אובייקטיבי שיכול להעיד על התאונה. היא הוסיפה כי בעברה של התובעת מספר נפילות ואין לייחס את פגיעותיה לתאונה כלשהי בבניין.
הרשת הגישה חוות דעת שלפיה לא נותרה לתובעת נכות בתאונה ובמקביל הגישה הודעת צד שלישי נגד ״דורטק טכנולוגיות כניסה״, החברה שהתקינה את הדלת וסיפקה לה שירותי תיקונים.
החברה טענה כי מדובר בדלת בעלת מוניטין בינלאומי הנמכרת בארץ ובעולם ואינה יכולה לגרום לנזק. היא ציינה כי במסגרת הסכם השירות עם הרשת היה צורך בהחלפת גלאי של הדלת. היא העבירה לרשת הצעת מחיר בתחילת פברואר 2014 אך רק אחרי האירוע ההצעה אושרה והגלאי הוחלף.
התנהלות רשלנית
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את גרסת התובעת. היא כתבה כי על התאונה העידו קצין הביטחון של הנתבעת וכן השומר שהיה עד ישיר לתאונה ובהתאם ניתן לקבוע שהתובעת נפלה בתחילת נובמבר 2014 לאחר שדלת הכניסה נסגרה עליה כשעמדה בין שתי הדלתות החיצוניות.
השופטת הבהירה כי מהעדויות עולה שלפני התאונה התגלתה תקלה באחד הגלאים של הדלת והתעורר הצורך להחליפו. הצעת המחיר אושרה בו ביום אך הגלאי הוחלף בפועל לאחר התאונה.
לדבריה, הן הרשת והן החברה ידעו במועד התאונה שמדובר בדלת שיש בה ליקוי בטיחות אך הדלת המשיכה לפעול מבלי שהן פעלו בדרך כלשהי להקטין את הסכנה לדיירי המקום. התנהלות זו אינה סבירה ורשלנית, כתבה.
בנסיבות אלה חילקה השופטת את האחריות בין הרשת לבין החברה שווה בשווה. השופטת לא מצאה לנכון להטיל אשם תורם על התובעת שהיא לא אמורה לצפות שהדלת תהיה תקולה.
באשר לנזק, לנוכח עברה הרפואי של התובעת קבעה השופטת כי יש לייחס לתאונה פגיעה של 20% בכושר תפקודה.
עבור כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות פסקה השופטת לטובת התובעת 165,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 23.4%.
- ב״כ התובעת: עו"ד אביב והבה
- ב״כ הנתבעות: עו"ד יצחק שיבובסקי ועו"ד חן קלפה
- ב״כ הצד השלישי: עו"ד גלעד ברמן
עו״ד יצחק תורגמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין