אושרה צוואת מנוח לאחיינו: "בניגוד לילדיי הוא דאג לי"

ביהמ"ש דחה בקשה של האחים לבטל את קיום צוואת אביהם בטענות לאי-כשירות, מעורבות והשפעה בלתי הוגנת: "לא הייתם בסביבה, איך ידעתם?"

בית המשפט למשפחה בנוף הגליל דחה לאחרונה בקשת אחים לביטול צו קיום צוואת אביהם, שעל-פיה אחיינו הוא יורשו הבלעדי. השופט איתי כרמי נימק את הכרעתו בשיהוי בנקיטת ההליך והיעדר הוכחת טענות ההתנגדות השונות. לדבריו "ספק גדול" אם העלאת גרסה כללית "מפי מי שלא יודעים להעיד על שגרתו של המנוח, ולא היו עמו בקשר", מבססת הצדקה לביטול הצוואה.

המנוח ומשפחתו חיו שנים ארוכות בחו"ל. בשלב מסוים הוא התגרש מאשתו ונקלע למשבר נפשי, בעקבותיו שב ארצה בסיוע גיסו, אביו של אחיינו-המשיב. השניים ליוו אותו לאורך שנים וסייעו לו, בעוד המבקשים, בניו, לא היו עמו בקשר. על הרקע הזה ערך המנוח, באוקטובר 2019, צוואה לטובת אחיינו בלבד, תוך נישול ילדיו.

הוא נימק את בחירתו בניתוק הקשר של בניו ממנו וחוסר העניין שגילו במצבו, זאת בניגוד לבן-דודתם שעזר לו ותמך בו לאורך השנים. לאחר פטירת המנוח, בינואר 2024, ניתן צו לקיום צוואתו. כשנה ורבע לאחר מכן, באפריל 2025, הוגשה הבקשה לביטול הצו.

ילדי המנוח טענו במסגרתה, בין היתר, שאביהם לא היה כשיר לערוך את צוואתו, כי היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד האחיין, וכי הלה היה מעורב בתהליך ההורשה. את השיהוי בהגשת הבקשה נימקו, בין השאר, בקשיי שפה, ריחוק גאוגרפי ובעיות כספיות.

לעומתם טען האחיין שדודו היה צלול בעת עריכת הצוואה. הוא שלל השפעה או מעורבות פסולות מצדו, וטען כי "רצונו הברור" של אחי אמו היה להוריש לו את רכושו, מחמת ש"היה מסור כלפיו במשך 23 שנים, ולא לילדיו - שהתנכרו לו".

פרשנות לא מבוססת

השופט כרמי דחה את הבקשה הן בשל השיהוי בהגשתה והן נוכח היעדר ביסוס טענות ההתנגדות. "המבקשים חדלו לפעול מול הרשמת לענייני ירושה, הגם שעמדה להם האפשרות, ואולם גם לאחר מתן הצו - נדרשו להם לא פחות משנה ושלושה חודשים לשם הגשת הבקשה לביטולו", כתב בקשר לסוגיה הראשונה.

בפסק הדין נדחו טענות האחים לקשיים אלו ואחרים אשר בגינם נגרם כביכול העיכוב. כך למשל, בקשר לטענתם כי חוו פערי גאוגרפיה ושפה הדגיש השופט מנגד שאחד האחים מתגורר בישראל, ומכל מקום שלעורך דינם ניתן בזמן אמת מענה בשפה האנגלית – כך שפערים אלו, גם אם אכן היו, באו על פתרונם.

בהמשך דחה השופט את ניסיון האחים להיתלות בסיכויי ההליך הגבוהים לכאורה, כאמצעי לביטול צו קיום הצוואה, בשל טענות ההתנגדות שהעלו. "טענות אלה הן יותר בבחינת פרשנות מאשר טענות מבוססות עובדה, בהינתן שהמבקשים כלל לא היו בקשר עם המנוח בשנים שלפני פטירתו או בסמוך למועד עריכת הצוואה", כתב.

זאת ועוד, הדגיש השופט, כנגד טענת האחים לאי-כשירות ניצבת ראיה חזקה בדמות תעודה רפואית מזמן האמת, המאשרת שהמנוח דווקא היה כשיר. חוסר ביסוס הטענות הודגש אף ביתר הסוגיות שעל הפרק – מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת, במסגרתה שב השופט והבהיר כי האחים אינם באמת יכולים להעיד על מה שקרה.

הוא כתב ש"ספק גדול אם טענה כללית הבאה מפי מי שלא יודעים להעיד על שגרתו של המנוח, לא היו עמו בקשר, וכל טענותיהם מהוות הסברים אפשריים למערכת נסיבות מוסקת - מבססת את החזקה לקביעת קיומה של תלות מצד המנוח במשיב, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה".

בנסיבות אלה הבקשה נדחתה, וילדי המנוח חויבו לשלם לבן-דודתם 10,000 שקל הוצאות.

• ב"כ המבקשים: עו"ד אושר הרוש
• ב"כ המשיב: עו"ד נועם בר-דוד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.