גילוי מרצון: מה הציבור הישראלי הסתיר מרשות המסים?

הנוהל החדש מציע הזדמנות חד פעמית להסדיר הכנסות שלא דווחו בתמורה לחסינות פלילית. אלו הנכסים העיקריים שהישראלים מיהרו לחשוף לפני שהמידע יגיע לרשות מעצמו

נוהל הגילוי מרצון החדש, שפורסם באוגוסט 2025, מציע הזדמנות חד פעמית להסדיר הכנסות בלתי מדווחות מול רשות המסים תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים. חשוב לדעת, מדובר בחלון הזדמנויות מוגבל בזמן, שיהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 בלבד.

במסגרת הנוהל, יחידים, בעלי עסקים וחברות, יכולים לדווח על מגוון רחב של הכנסות שלא דווחו בעבר, כולל רווחים מהשקעות בארץ ובחו"ל, הכנסות משכר דירה, חשבונות בנק זרים, ריביות ודיבידנדים, רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים, ירושות, מתנות ורווחים ממכירת נכסים. אי-דיווח על הכנסות מהווה עבירה פלילית שעלולה להוביל לקנסות ואף למאסר.

בניגוד לתפיסה הרווחת, הנוהל אינו מיועד רק לבעלי הון גדולים והוא רלוונטי גם בעלי עסקים קטנים, יחידים עם חשבונות בחו"ל או יורשים שקיבלו נכסים מחוץ לישראל. הנוהל מציע לבעלי הכנסות לא מדווחות שונות שני מסלולים שונים של גילוי מרצון כאשר המסלול הירוק – מיועד למקרים פשוטים יחסית, ומבוסס על הגשת דוחות מתקנים; המסלול הרגיל – מיועד למקרים מורכבים יותר, וכולל הליך שומה מלא מול פקיד השומה.

יתרונות כלכליים

הנוהל הוא הזדמנות אמיתית לתקן את העבר לפני שהמידע יגיע לרשות המסים בכל מקרה. היום הכל שקוף ורשות המסים מקבלת מידע מרשויות מס נוספות בעולם, מבנקים ואפילו מהטאבו. הופתענו מכמות הבקשות לגילויים מרצון בגין הכנסות שכירות למגורים בארץ שלא דווחו. משכירים הבינו שרשות המיסים סוגרת את כל החורים ושכדאי להם לדווח מיוזמתם.

מעבר לחסינות מהליך פלילי, להסדרת ההכנסות יש גם יתרונות כלכליים. כספים שלא דווחו לרשות המיסים הם כספים "תקועים" שלא ניתן להשתמש בהם בחופשיות. היום הבנקים דורשים הוכחות למקור הכספים ותשלום המסים כתנאי לפתיחת חשבונות, ביצוע העברות כספים והשקעות.

כך למשל, ישראלית שקיבלה בירושה דירה בפריז מסבתה והשכירה אותה במשך שנים, מבלי לדווח על ההכנסות לרשות המסים בישראל. כשהבנק בצרפת דרש ממנה להציג אישורי מס ישראליים כדי להעביר את כספי השכירות, היא נאלצה להתמודד עם מציאות חדשה. בעזרת הליך הגילוי מרצון היא הסדירה את הדיווחים, שילמה את המס, ולאחר סיום ההליך קיבלה את כל אישורי המס הנדרשים.

כלומר, במסגרת ההליך הנישום מסדיר את המיסוי על הכספים והופך את השימוש בהם לחוקי, וכך מתאפשר לו להסדיר את מעמדו מול הבנקים ולהביא כספים מחו"ל לישראל באופן מוסדר.

ההליך דורש תכנון מדויק וליווי מקצועי. טעויות או עיכובים עלולים לגרום לדחיית הבקשה ולשלילת החסינות. חשוב לזכור כי נוהל הגילוי מרצון ניתן למימוש פעם אחת בלבד לכל נישום, לכן כל מי שמגיש בקשה חייב לכלול בה את כל ההכנסות הלא מדווחות שבבעלותו, בארץ ובחו"ל. הצלחת ההליך תלויה מאוד באופן ניהולו מהשלב הראשון. חשוב להבין את שיקולי רשות המיסים, לדעת כיצד להציג את הנתונים ולבנות אסטרטגיה שתביא לתוצאה הטובה ביותר.

דפוסי אי-הדיווח

יש לציין כי ההליך לא מתאים לכל אחד באותה מידה. צריך לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק את המסלול המתאים בהתאם למבנה ההכנסות, מיקום הנכסים והסיכונים האפשריים. לעתים ניתן להגיע להסדרים מיטיבים במיוחד, הכוללים הפחתת קנסות, פריסת תשלומים ואף ויתור על ריביות במקרים מסוימים.

אז מה בעיקר הישראלים מדווחים בגילוי מרצון? כצפוי נכסים בחו"ל, הכנסות מחשבונות בנק מחו"ל, פעילות במטבעות קריפטו שלא דווחה בישראל, אבל בעיקר הכנסות משכירות בארץ עבור בעלי דירות שמשכירים שלוש דירות ויותר. היה לנו מקרה של אדם שמחזיק למעלה מעשר דירות ולא דיווח על ההכנסות, ומקרה של עולה חדשה לשעבר שהרוויחה מיליונים ממניות בחו"ל ודווחה רק לארה"ב.

כאמור, הנוהל בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 בלבד. לאחר מועד זה צפויות סנקציות משמעותיות יותר על הכנסות לא מדווחות, ללא אפשרות לקבלת חסינות פלילית. אם ברשותך הכנסות לא מדווחות כדאי לשקול לפנות לייעוץ מקצועי, על מנת לבחון את האפשרויות ולפעול בהקדם, לפני שחלון ההזדמנות ייסגר.

• נמרוד ירון, רו"ח ומשפטן, עוסק בדיני מסים ומייצג בהליכים מורכבים של גילוי מרצון בארץ ובחו"ל. רו"ח רפי סלמי, לשעבר בכיר ברשות המסים וכיום מנהל המחלקה המקצועית במשרד נמרוד ירון ושות'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.