בני זוג רכשו דירה בגבעתיים ב-2007. כמה שנים לאחר מכן התעורר חשדם שחדר השנאים בבניין גורם לקרינה חזקה בדירתם. תביעה שהגישו נגד המוכרים בטענה כי הטעו אותם נדחתה באחרונה.
האם מוכר דירה חייב לגלות לקונה כי בבניין קיים חדר שנאים? זו השאלה בה דן בית משפט השלום בתל אביב במסגרת תביעה שהוגשה ב-2013 והוכרעה באחרונה לרעת הרוכשים. השופט רונן אילן דחה את התביעה והבהיר שמוכרים אינם חייבים לגלות לקונים פגמים בדירה שניתן לגלות ללא קושי.
לפני כעשר שנים רכשו בני זוג דירה בגבעתיים ועברו לגור בה ב-2008. כשנה לאחר מכן חשדו בני הזוג שחדר שנאים ששייך לחברת החשמל וממוקם במפלס התחתון של הבניין פולט קרינה. הם הזמינו בדיקה אלקטרומגנטית וערכו שתי בדיקות נוספות ב-2011 ו-2012. לנוכח ממצאי הבדיקות פנו בני הזוג לחברת החשמל ולמשרד לאיכות הסביבה בטענה שהקרינה שפולט החדר חריגה ומסכנת חיים אך קיבלו תשובה שרמות הקרינה תקינות.
בתביעה שהגישו השניים נגד בני הזוג שמכרו להם את הדירה הם טענו שעל רקע הסכנה הבריאותית שבחדר השנאים הנתבעים היו מחויבים לגלות להם את דבר קיומו של החדר ואת העובדה שהוא פולט קרינה מסוכנת. הם דרשו פיצוי של מיליון שקל על פגיעה בשווי הדירה ושלל נזקים נוספים.
הנתבעים מצדם טענו שלא הסתירו דבר ופעלו בתום לב מלא. הם הדגישו שלא מדובר בחדר נסתר והתובעים יכלו לדעת על קיומו בקלות. כמו כן, הם הכחישו שהחדר פולט קרינה שמגיעה לדירה והבהירו שבבניינים רבים ברחבי ישראל קיימים חדרי שנאים מעין אלה ולא ידוע להם על סיכון כלשהו כתוצאה מכך.
נתון גלוי לעין
השופט רונן אילן דחה את התביעה. השופט הבהיר כי כשאדם מבקש למכור דירה אין לצפות ממנו שיעמוד וימנה בפני הקונה המיועד את כל פגמיה. כך למשל, כשהדירה סמוכה לכביש ראשי, אין לצפות מהמוכר שיזהיר את הקונה על הרעש והזיהום שנגרמים מתנועת האוטובוסים בכביש. לדבריו, מדובר בפגם שהקונה יכול להבחין בו ללא מאמץ מיוחד ודרישה ממוכר לפרט פגמים מעין אלה חורגת מדרישת תום הלב ותביא להטלת ״נטל אלטרואיסטי גורף״ שרק יפגע בחיי המסחר.
לדברי השופט, מחומר הראיות עולה שהתובעים היו מודעים לקיומו של חדר שנאים בבניין עוד בטרם רכשו את הדירה. כך, הם יכלו בנקל לברר מהו גודלו של החדר והאם הוא ממוקם מתחת דירתם. בנסיבות אלה, קשה להבין מדוע לא בחנו ובדקו את משמעות החדר בזמן אמת.
השופט הוסיף שחדרי שנאים בבנייני מגורים אינם עניין חריג ובגבעתיים לבדה יש 83 חדרי שנאים. ״מדובר בנתון גלוי וברור לעין, כזה שניתן לגלות ללא קושי״ כתב השופט והוסיף כי ״כל שנדרש מהתובעים לגילוי חדר השנאים הוא סיור קצר בבניין או עיון במסמכי רישום הבניין״.
עוד קבע השופט כי התובעים לא הוכיחו שהנתבעים הסתירו מהם כי החדר פולט קרינה מסוכנת ומחומר הראיות עולה כי בשנת 2001 בדיקת קרינה בבניין נמצאה תקינה ולאחריה המשיכו הנתבעים לגור בדירה עם ילדיהם שנים ארוכות.
התובעים חויבו בהוצאות הנתבעים בסך של 50,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד מקרקעין ד"ר שמואל סעדיה
- ב״כ הנתבעים: עו"ד אביתר קנולר
עו"ד רפאל לב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין