התאונות אירעו ב-2012 בהפרש של חצי שנה וגרמו לפגיעות אורתופדיות שונות במבוטח. בעוד ש"הראל" הכירה בזכותו לקבל פיצויים, "כלל" ניסתה בכל כוחה להתנער מאחריות וזכתה בנזיפה מהשופט.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה תביעת פיצויים שהגיש שליח חברת "אריז" בגין שתי תאונות דרכים שעבר ב-2012. סגן הנשיא ירון בשן קבע כי שתי התאונות הן תאונות דרכים, תוך שדחה את טענות הסרק שהעלתה "כלל" להגנתה. חברות הביטוח ישלמו למבוטח פיצויים בסך כולל של כ-250 אלף שקל.
התאונה הראשונה אירעה בינואר 2012 כשהשליח החליק בעת שירד מרכב החלוקה. כתוצאה מכך, הוא נפגע בכתפו הימנית ובגבו התחתון ובביטוח הלאומי נקבעו לו 15% נכות קבועה. פרטי התאונה השנייה לא צוינו בפסק הדין מלבד שהיא התרחשה כחצי שנה לאחר מכן, בזמן שרכב על אופנוע, וכתוצאה ממנה הוא סבל משבר בקרסול השמאלי בגינו עבר ניתוח. מומחה בית המשפט קבע כי בתאונה זו נגרמו לו 10% נכות.
בשנת 2013 הוא הגיש תביעה לפיצוי על נזקי תאונות הדרכים נגד "כלל" – מבטחת הרכב בתאונה הראשונה, ו"הראל" – מבטחת האופנוע בתאונה השנייה.
השליח טען כי מאז התאונות הוא מתקשה בביצוע עבודות פיזיות – דבר המשליך על תפקודו בעבודה מאחר שהוא מתקשה להרים סחורות ולשבת או לעמוד לפרקי זמן ממושכים.
בעוד ש"הראל" לא כפרה בחבותה לפצות את התובע, "כלל" התנגדה בתוקף בטענה שלא מדובר בתאונת דרכים. אם לא די בכך, היא העלתה שלל טענות בניסיון לערער את אמינות גרסת התובע. לדבריה, מנהלו סיפר לחוקר מטעמה שהוא החליק בנגרייה בעת שפרק סחורה ולא בזמן שירד מהרכב. בנוסף, היא טענה כי תיאור התאונה לא תואם את הנזקים שנגרמו לתובע, ולחיזוק דבריה הצביעה על כך שהוא התקשה לשחזר כיצד היא אירעה.
שתי המבטחות טענו בנוסף כי התובע לא זכאי לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר מאחר שמסמכיו בביטוח הלאומי מעידים על כך ששכרו עלה לאחר התאונות.
מיהרה להסיק מסקנות
אלא שסגן הנשיא בשן דווקא התרשם כי גרסת התובע אמינה ומתח ביקורת חריפה על נסיונותיה של "כלל" לערער את גרסתו בכל מחיר. "מדובר בהגנת סרק שגרמה למשפט סרק" העיר השופט לאחר שקבע כי "כלל" מיהרה להסיק מסקנות והסתמכה על דבריו של מנהל העבודה, שנחשבים לראיה פסולה כיוון שלא היה עד לתאונה.
בהמשך, השופט דחה את טענות "כלל" בדבר חוסר ההתאמה בין התרחשות התאונה לבין הפציעות שנגרמו לתובע. בתוך כך, השופט הסביר כי אנשים נוטים לעשות תנועות לא צפויות בזמן החלקה או נפילה ומשכך קשה לנחש איך ואילו איברים ייפגעו.
מכאן, השופט פנה לבחון את היקף הנזק שנגרם לתובע. כמו חברות הביטוח, גם השופט סבר כי הכנסתו לאחר התאונות לא נפגעה. עם זאת, מאחר שפציעותיו של התובע הן אורתופדיות, השופט הניח כי בעתיד הן יחמירו – מה שישליך על יכולת ההשתכרות שלו.
לאור האמור שתי החברות חויבו לפצות את התובע בגין הפסדי שכר עתידיים, בנוסף לפיצויים בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל, החזרי נסיעות וכן העזרה שקיבל ויקבל מקרוביו.
בסופו של דבר, "כלל" חויבה לשלם לתובע 148,721 שקלים בעוד ש"הראל" תשלם לו 101,489 שקלים. כל אחת מהן תשא בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום הפיצוי שנדרשה לשלם.
עו"ד שרית ברננקה
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין