משרד הביטחון סירב להכיר בארוסה של צעירה, שמצאה את מותה הטראגי באסון הכרמל, כידוע בציבור הזכאי לתגמולים. לאחרונה, בפסיקה חדשנית התקבלה עמדת הצעיר, שנפגע בנפשו כתוצאה ממות ארוסתו, והוא יקבל את כל הזכויות המגיעות לו.
עולה חדש מפינלנד כבן 38 הכיר בדצמבר 2009 בחורה ישראלית כבת 34, והם פצחו במערכת יחסים עמוקה ומשמעותית. ארבעה חודשים לאחר מכן הם כבר עברו לגור ביחד והאהבה ביניהם פרחה. הם רצו להינשא אך מכיוון שהבחור אינו יהודי, הם תכננו לערוך את החתונה בפינלנד לאחר שבת הזוג תסיים את קורס קציני השב"ס בו השתתפה באותה עת. בינתיים, רכש בן הזוג טבעות נישואין והודיע לבני המשפחות על הטקס הצפוי.
לכתבות נוספות בנושא:
אלא שיד הגורל התערבה, ובדצמבר 2010 מצאה בת הזוג את מותה הטראגי באסון הכרמל. בן זוגה ההמום והכואב נפל לדיכאון קשה. מצבו הנפשי והפיזי הדרדר עד כדי כך שנבצר ממנו להשתתף בהלוויה. עם תום השבעה ומבלי שהסדיר את ענייניהם המשותפים, הוא טס לפינלנד להיות עם משפחתו ולאחר שביקש לשים קץ לחייו אף קיבל טיפול פסיכיאטרי.
כחצי שנה לאחר מכן שב לארץ ופנה, באמצעות עו"ד יעקב גרינוולד, לקצין התגמולים כדי שיכיר בו כידוע בציבור של המנוחה לצורך קבלת זכויות ותגמולים. במרץ 2012 בקשתו נדחתה, והוא הגיש ערעור לוועדת הערר בבימ"ש השלום בראשון לציון.
לטענתו, הוא ניהל עם ארוסתו האהובה משק בית משותף והם אף ציינו אחד את השנייה כמוטבים בפוליסות הביטוח. עוד לדבריו, למעט העובדה שלא הספיקו להתחתן, הוא והמנוחה ניהלו חיי זוגיות מלאים.
קצין התגמולים השיב, באמצעות עו"ד נפתלי קפשוק, שמערכת היחסים בין המערער למנוחה נעדרה כל מאפיין של יחסים בין בני זוג, והם אף ניהלו חשבונות נפרדים. עוד טען, כי השניים התגוררו יחד תקופה קצרה בלבד ולכן הקשר ביניהם לא דומה לקשר של בעל ואישה. לדבריו, גם מהתנהלות המערער לאחר מות המנוחה – כשעזב הכל ואף נעדר מאירועי ההנצחה – ניתן ללמוד כי לא הייתה זו מערכת יחסים רצינית.
אין לשפוט אדם בשעת צערו
לדברי יו"ר הוועדה, השופט איל באומגרט, אין למעשה מחלוקת בעניין המגורים המשותפים של המערער והמנוחה, ועיקר החיצים הופנו כלפי משך התקופה, שהייתה קצרה יחסית והסתיימה מכורח הנסיבות המצערות.
השופט קבע, כי התמלאו היסודות להכרה במערער כידוע בציבור, כיוון שאין ספק שקיים עם המנוחה חיי אישות וניהל עמה משק בית משותף. לשיטת השופט, הקשר בין השניים היה קשר בוגר ומגובש. אמנם מערכת היחסים לא שרדה הרבה זמן – בשל הטרגדיה – אך אין ספק שהקשר היה יציב, הדוק והתפתח במהירות לכיוון מיסודו.
במענה לטענת קצין התגמולים, קבע השופט, שהעובדה כי לשניים לא היה חשבון בנק משותף אינה גורעת מהמסקנה בדבר קיום משק בית משותף, שכן הוכח כי הם נהגו האחד בכספי השני כבשלהם. כמו כן, יש לזכור שכל אדם מגיב בצורה שונה למצבים של צער ויגון, ואין לשפוט את המערער על כך שלא עמדו לו כוחותיו הנפשיים להישאר לבדו בארץ.
השופט השתכנע כי המערער חווה משבר נפשי עמוק כתוצאה ממותה של ארוסתו, וקבע בשם הוועדה כי יש לקבל את הערעור במלואו. המשיב חויב בשכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.
* עו"ד רובי אנגל ממשרד עוה"ד שדה את אנגל, עוסק בדיני צבא וביטחון.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין