צו ההורות שיחול מיום הלידה של הילדה בת ה-4 ניתן בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה והגורמים המקצועיים שהתרשמו שבת הזוג מהווה עבורה דמות הורית משמעותית. השופטת: הילדה זקוקה לשתי האימהות
הותר לפרסום: בת זוג לשעבר של אם לילדה בת 4 קיבלה במרץ האחרון צו הורות פסיקתי שמכיר בה כאם נוספת מיום הלידה למרות התנגדות האם הביולוגית. שופטת בית המשפט למשפחה באשדוד ענת אלפסי קבעה כי ההכרה בבת הזוג מתחייבת מאחר שזו הייתה הכוונה המקורית של שתי הנשים וחשוב מכך, היא משרתת את טובת הילדה שבת הזוג לשעבר מהווה עבורה דמות הורית משמעותית.
בנות הזו היו יחד 13 שנים. כ-3 שנים לפני שנפרדו הן החליטו להרחיב את המשפחה ובת הזוג הצעירה יותר, אז בת 39, הרתה מתרומת זרע אנונימית.
הילדה נולדה ב-2016 וחודשיים לאחר מכן בנות הזוג ערכו בקשה לצו הורות פסיקתי שלא הוגשה לבית המשפט מסיבה לא ברורה. בכל מקרה, את הילדה הן גידלו יחד כשנתיים עד שנפרדו.
בסמוך לפרידה האם הביולוגית אפשרה לזוגתה לשעבר להיפגש עם הילדה אבל לאחר שזו הגישה תביעות לצו הורות ומשמורת משותפת היא שינתה את דעתה והתנגדה נחרצות לנוכחותה בחייה.
בתביעותיה טענה בת הזוג כי הייתה שותפה מלאה לתכנון ההיריון, לקחה חלק מלא בתהליך וגידלה את הילדה מיום שנולדה. היא מהווה עבורה דמות הורית משמעותית וטובת הילדה שתיקח חלק בחייה.
האם הביולוגית (הנתבעת) התנגדה וטענה שהתובעת מעולם לא לקחה אחריות הורית על הילדה. לדבריה הנוכחות של התובעת לא הייתה יציבה ומדובר באישה אלימה וגזענית שמוטב כי לא תהיה מעורבת בחיי הילדה.
"מאמי"
פסיכולוג שמונה לבחינת הקשר בין התובעת לבין הילדה, עובדת סוציאלית, היועץ המשפטי במשרד הרווחה והאפוטרופסית לדין שמונתה לילדה תמכו כולם במתן צו ההורות לאחר ששוכנעו כי זוהי טובתה.
גם השופטת ענת אלפסי שוכנעה בכך. השופטת קבעה כי אין לה ספק שהתובעת הייתה שותפה מלאה להחלטה להביא את הילדה לעולם וגידלה אותה יחד עם אמה הביולוגית כמשפחה. הדברים עלו בבירור מהעדויות, מדיווחי הגורמים המקצועיים, מההתייחסות של בני המשפחה המורחבת ומעגל החברים של הנשים ומההתנהלות של השתיים מול מסגרות החינוך והבריאות.
יותר מזה, הנתבעת עצמה התייחסה לתובעת כאם הילדה והכירה בחשיבות שלה בחייה עד להגשת התביעות, וגם הילדה רואה בה כאמה ומכנה אותה "מאמי".
השופטת הוסיפה שגם העובדה שהבקשה לצו ההורות לא הוגשה בסופו של דבר לא מוחקת את החשיבות שיש לתובעת בעיני הילדה ואת השותפות המלאה שלה בגידולה.
השופטת שוכנעה כי הכרה בתובעת כאם תשרת את טובת הילדה, תוך שהדגישה כי טענות הנתבעת כלפי אופייה נבדקו ונמצאו שגויות. עוד ציינה השופטת כי ניתוק התובעת מחייה בשלב כל-כך משמעותי בהתפתחות עלול לגרום לה לנזק בלתי הפיך.
השופטת הבהירה כי חשוב שלילדה יהיו שתי דמויות הוריות שיאהבו אותה וידאגו לה, תוך שציינה כי חובת האימהות ללמוד להתנהל כעת בשיתוף פעולה לטובתה.
לפיכך השופטת החליטה להוציא צו הורות פסיקתי שיחול מיום הלידה וישקף את המציאות לתוכה נולדה הילדה. בהתאם לכך, התובעת תירשם כאם נוספת במשרד הפנים והילדה תישא את שני שמות המשפחה של אימהותיה.
כמו כן הורתה השופטת על הרחבת המפגשים עם התובעת בהדרגה עד למצב שבו תיפגש עמה פעמיים בשבוע ובסופי שבוע לסירוגין. הנתבעת חויבה בהוצאות של 10,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד איריס שינפלד-גרמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד לענייני משפחה אורית ליכט-פטרן
- האפוטרופסית לדין: עו"ד מאיה חונגר
עו"ד נופר סורול
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין