הנתבע נמנע מלחתום על מסמכי ליווי בנקאי לצורך קידום פרויקט הריסה ובניה, חרף התחייבותו לעשות זאת. הוא חויב בקנס של 3,000 שקל עבור כל יום עיכוב
בעל דירה בתל אביב שנמנע מלחתום על מסמכי ליווי בנקאי לצורך קידום פרויקט הריסה ובנייה, חרף התחייבותו לעשות זאת, יפצה את היזמית ביותר מרבע מיליון שקל - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בעיר. האחרונה תבעה פיצוי גבוה בהרבה, בסך 1,282,000 שקל, אך השופטת צפורה אוחנה קפש קבעה שדרישתה מוגזמת.
התובעת היא יזמית העוסקת בקידום פרויקטים, ובין היתר מיזם התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה) בבניין ברחוב ויצמן שבתל אביב. הנתבע הוא אחד הדיירים בבניין, שבתחילת הדרך סירב לחתום על הסכם התמ"א. בעקבות זאת הוגשה נגדו תביעה למפקחת על המקרקעין, והוא הסכים לחתום כנגד קבלת 200 אלף שקל והוצאות משפט.
כחודש לאחר מכן הגיעו הנתבע ושאר הדיירים להסכמה נוספת אצל המפקחת, לפיה הוא יחתום על מסמכי הליווי הבנקאי לצורך קידום הפרויקט כנגד קבלת הכסף. הובהר שהפרת ההסכמה תגרור את חיובו בקנס יומי של 3,000 שקל. שתי ההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין.
אלא שהאיש לא חתם, ומכאן התביעה שהוגשה נגדו. לשיטת היזמית, במצב שנוצר היא זכאית לקבל מהנתבע מיליון שקל כפיצוי מוסכם בשל הפרת הסכם התמ"א ו-282 אלף נוספים בגין הקנס היומי, במכפלת ימי העיכוב.
מנגד טען הנתבע כי עורך הדין שייצג אותו אצל המפקחת "מכר אותו", כשבפועל לא הבין על מה חתם - כך שאין לראותו כמי שהפר את הסכם התמ"א. אשר לקנס היומי, נטען בין היתר כי מי שרשאים לתבוע בגינו הם הדיירים, שהיו הצד שכנגד אצל המפקחת, ולא היזמית.
מיליון שקל על הפרה קלה?
השופטת אוחנה קפש דחתה את תביעת היזמית בקשר לקנס היומי וקיבלה אותה חלקית ביחס לפיצוי המוסכם.
לגבי הסוגיה הראשונה, השופטת קיבלה את טענת הדייר לפיה בעלי הדירות שלקחו חלק בהליך אצל המפקחת הם אלה שרשאים לתבוע את הקנס היומי, ולא היזמית. "התובעת, אשר מבקשת לאכוף את המחויבות על פי הסכם הפשרה בענייננו, לא היתה 'הצד השני' מולו נחתם ההסכם", הבהירה וקבעה: "לפיכך קשה לראות כיצד ניתן ללמוד מלשונו של פסק הדין המתוקן כי קיימת לתובעת זכות כלשהי לקבלת הפיצוי".
ואולם שונים פני הדברים, למסקנת השופטת, ביחס להפרת הסכם התמ"א. היא דחתה את ניסיון הנתבע להתנער מחתימתו עליו וקבעה שהוא מחויב עקרונית לפצות את היזמית, נוכח הפרתו את ההסכם בדמות הימנעותו מלחתום על מסמכי הליווי, כפי שהתחייב. אלא שמנגד נקבע כי דרישת הפיצוי בהקשר הזה, בסך מיליון שקל, הינה מופרזת.
"קשה לקבל דרישה לקבלת פיצוי בסך מליון שקל גם במקרה של הפרה קלה וגם במקרה של הפרה חמורה שעשויה לגרום לעיכוב משמעותי בפרויקט", כתבה השופטת. מסקנתה הייתה שפתרון הפיצוי היומי, כפי שנקבע בהסכמות אצל המפקחת, הינו ראוי בנסיבות העניין, ולכן יש לחייב את הנתבע ב-3,000 שקל ליום במכפלת 87 הימים בהם נמנע מלמלא את התחייבותו.
לאור זאת נקבע שהנתבע יפצה את היזמית ב-261,000 שקל, בתוספת 20,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.