בשל אי-תרגומה לאמהרית: צוואת המנוחה בוטלה

עולה מאתיופיה ציוותה את רכושה לאחד מנכדיה. אחרי יותר מעשור, עדות דרמטית של ה"מתורגמן" הביאה לפסילת הצוואה

מכיוון שלא תורגמה לשפה האמהרית: בוטלה צוואת עולה מאתיופיה, שכלל לא ידעה עברית, לטובת אחד מנכדיה. כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בקריית גת. השופטת דיאנה פסו-ואגו קיבלה את עדותו הדרמטית של אחד מעדי הצוואה, שעל-פי הנטען שימש אף כמתורגמן. האיש שב פעם אחר פעם על גרסתו שבפועל לא תרגם למנוחה את הצוואה – ומכאן ועד לפסילתה, קצרה הדרך.

המנוחה, שהייתה אם ל-5, עלתה לישראל מאתיופיה ב-1998. במאי 2015 היא ערכה את הצוואה שבמוקד ההליך לטובת בן בתה, תוך נישול כלל ילדיה ויתר נכדיה. מכיוון שלא שלטה בשפה העברית, צוין בצוואה שהיא תורגמה לה לאמהרית. בדצמבר 2021 הלכה האם והסבתא לעולמה, בגיל 93, וכחצי שנה לאחר מכן ניתן צו לקיום צוואתה.

אלא שיתר היורשים הפוטנציאליים לא היו שבעי רצון מאופן חלוקת הירושה: הם הגישו התנגדות במסגרתה העלו טענה מרכזית אחת – שלמרות האמור בצוואה, בפועל היא לא תורגמה למנוחה ועל כן מדובר בפגם מהותי המצדיק לבטלה. השישה נשענו על גרסת אחד מעדי הצוואה, שעל-פי הנטען שימש אף כמתורגמן – שלפיה בפועל, לא עשה זאת.

הנכד, מצדו, תקף בחריפות את עדות המתורגמן והתעקש שהצוואה כן תורגמה לסבתו. לשיטתו מדובר בצוואה כשרה המשקפת את רצונה, על רקע הטיפול המסור שהעניק לה. הוא סיפר שדאג לה, ביקר אותה בקביעות, הביא לה אוכל כשהמטפלת לא הגיעה, קנה לה טלפון וטלוויזיה, ואף ביצע תיקונים ושיפוצים בביתה, כמו החלפת דוד שמש, צינורות מים, שירותים ותריסים.

"לא הוצאתי מילה באמהרית"

אבל השופטת פסו-ואגו אימצה את עדותו הדרמטית של המתורגמן, כי הלכה למעשה לא תרגם את הוראות הצוואה למנוחה, וקבעה שמדובר בפגם מהותי ובלתי ניתן לריפוי היורד לשורשו של עניין, המצדיק לקבל את ההתנגדות וכפועל יוצא מכך לפסול את הצוואה.

בפסק הדין צוין שהמתורגמן שב פעם אחר פעם על גרסתו השוללת כי תרגם את הצוואה למנוחה. "לא תרגמתי, הייתי בחתימה ונגמר הסיפור", העיד. כשהוטח בפניו כי כן תרגם, חזר ואמר: "אני לא תרגמתי". לשאלת הצד שכנגד "אולי אתה לא זוכר?", התעקש העד: "לא תרגמתי". לגרסתו, עורך הדין שערך את הצוואה "אמר לי 'בוא שנייה תעזור לי, תחתום כעד, ובזה נגמר הסיפור".

המתורגמן, דבק בגרסתו, הגדיל להעיד שאפילו "מילה אחת באמהרית לא הוציא מפיו", והשופטת האמינה לו: "העד עמד עיקש ועקבי בגרסתו כי לא דיבר בשפתה של המנוחה, לא תרגם ולא שמע מפיה דבר". היא קבעה ש"הוכח כי הצוואה לא תורגמה בפועל למצווה וכי היא לא הבינה את לשון הצוואה, קרי נתגלה בה פגם מהותי בגמירות דעתה, מה שמוביל לכך שנשמטת חזקת התקינות המהותית ונטל השכנוע עובר למבקש הקיום" – שלמסקנתה, אותו כשל מלהרים.

השופטת חידדה, לקראת סיום, שלא נותרה עם "ספק" בלבד, אלא עם "צבר של ספקות" בכל הנוגע לרצונה האמתי של המנוחה, כאשר על רקע עדות המתורגמן - היא מורה על ביטול הצוואה לטובת הנכד, תוך חיובו ב-35 אלף שקל הוצאות לטובת מגישי ההתנגדות.

• ב"כ המתנגדים: עו"ד יוסף גביזון
• ב"כ המשיב: עו"ד שרון פרץ 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.