אם לשישה הורישה לבתה ולנכדה את המשק, בית המגורים, הלול ומכסת הביצים, וליתר ילדיה את השטחים החקלאיים. מכיוון שהמשק לא ניתן לפיצול נקבע שהנכד יקבל את כל השטח בכפוף לפיצוי
השופטת אביבית נחמיאס הכריעה לאחרונה בסכסוך בנוגע לגורלו של משק חקלאי. בעלת הזכויות במשק, אם המשפחה, נפטרה ב-2015 והותירה צוואה בה נקבע שאחת מבנותיה ונכדה יקבלו את הזכויות בית המגורים והלול וחמשת ילדיה האחרים יקבלו את השטחים החקלאיים. מכיוון שלפי הסכם המשבצת פיצול המשק אינו אפשרי נקבע כי יש להגשים את רצון המנוחה במידת האפשר. השופטת הגיעה למסקנה שהנכד הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק וקבעה שהוא יקבל את מלוא הזכויות במשק, בכפוף לתשלום 25,000 שקל לכל אחד מדודיו.
הזכויות במשק היו שייכות לבני זוג, הורים לשישה ילדים. האב נפטר ב-1995 והאם נפטרה ב-2015. המשק כולל בית מגורים, שטחים חקלאיים, לול ומכסת ביצים.
בסמוך לפטירת האב עברה אחת הבנות עם שלושת ילדיה לגור במשק עם אמה.
ב-2008 ערכה האם צוואה בה נקבע שהזכויות במשק יפוצלו באופן שבית המגורים, הלול ומכסת הביצים יעברו לבת שגרה עמה ולאחד מנכדיה (בנה של אותה בת), והזכויות בשטחים החקלאיים לחמשת ילדיה האחרים. החמישה גם קיבלו את כל זכויותיה של האם בחשבונות הבנק, פיקדונות וחסכונות, בחלקים שווים.
מאחר שהמשק מהווה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול, התעוררו בין הצדדים מחלוקות. הבת והנכד הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי שלפיו מלוא הזכויות במשק יועברו לנכד בהיותו היורש המוכן ומסוגל לקיימו.
ארבעה מחמשת האחים התנגדו וטענו כי הוראות הצוואה המורות על פיצול המשק נוגדות את החוק ולכן בטלות. לשיטתם, אין יורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק ויש למנות מנהל עיזבון שיוציא את המשק למכירה בשוק החופשי ויחלק את התמורה בין כלל היורשים.
כיבוד רצון המת
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בצפת, השופטת אביבית נחמיאס, הבהירה תחילה כי מאחר שמכסת הביצים היא זכות בעלת מעמד עצמאי ונפרד מהמשק, היא כלולה בנכסי העיזבון וניתנת להורשה כך שיש למלא את רצון האם והמכסה שייכת לתובעת ולבנה.
באשר למשק ציינה השופטת כי יש להחיל את הוראות הסכם המשבצת בין רמ״י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית של המושב בכל הנוגע להעברת זכויות בר הרשות של חבר אגודה. לפי הוראות אלה זכויות חבר שנפטר יעברו לבן זוגו שנותר בחיים. באין בן זוג הזכויות עוברות לבן הממשיך ובאין בן ממשיך, הזכויות יעברו בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק הירושה ליורש המוכן ומסוגל לקיימו.
מאחר שבמקרה זה אין בן זוג או בן ממשיך קבעה השופטת שהמשק יעבור לנכד, היורש המוכן ומסוגל לקיים אותו. היא ציינה בהקשר זה כי עקרון העל של כיבוד רצון המת צריך להביא לתוצאה המגשימה במידת האפשר את רצון המנוחה תוך ביצוע הוראות הצוואה ולו בקירוב.
״המנוחה ביקשה להעביר את זכויותיה במשק לנכדה, התובע, תוך מתן זכות מגורים לאימו למשך חייה״, כתבה השופטת.
באשר לפיצוי קבעה השופטת כי הוא ייגזר משווי הקרקע החקלאית, בניכוי החלק היחסי של דמי ההסכמה, כך שכל אחד מחמשת האחים יקבל 25,000 שקל.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 16,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד אליעד שחם
- ב״כ הנתבעים: עו"ד מרואן מויס
* עו"ד אילן גולדנברג עוסק בירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין