בנק דיסקונט סירב לפתוח חשבון לחלפן כספים – ביהמ״ש התערב

אדם שעוסק בניכיון שיקים ברישיון ניסה לפתוח ללא הצלחה חשבון בנק בסניף נצרת. תביעה שהגיש נגד הבנק התקבלה לאחר שבית המשפט קבע שסירוב הבנק בלתי סביר.  

ב-2017 פנה חלפן כספים שעוסק בניכיון שיקים לעסקים לסניף נצרת של בנק דיסקונט בבקשה לפתוח חשבון לעסק. הבנק נקט בסחבת שבסופה דחה את בקשתו בטענה שיש חשש שהחשבון ישמש להלבנת הון. השופט מאזן דאוד קבע שאין ראיות ממשיות לחשדות והורה לפתוח את החשבון.

התובע סיפר שבמסגרת הבקשה לפתיחת חשבון הוא צירף את המסמכים שהתבקשו על ידי הבנק. בהמשך הוא גם ענה על שאלון ״הכר את הלקוח״ שקיבל מנציגי הבנק.

לדבריו, על אף שפנה לסניף מספר פעמים, לא קיבל תשובה. רק כ-5 חודשים לאחר מכן שלח לו הבנק מכתב דחייה בטענה שיש פרטים חסרים.

הבנק טען מצידו שמהנתונים שהתקבלו עולה חשש שהחשבון ישמש לפעילות של הלבנת הון. לדבריו, מהטפסים עולה שהתובע מקבל לידיו שיקים ״למוטב בלבד״ כששם המוטב אינו רשום בהם. בפועל, הוא מנכה את השיקים אצל אחרים.

הבנק ציין כי הליך ניכיון שיקים מסוג זה יוצר קושי בגבייה בהוצאה לפועל כך שעולה חשש שהתובע משתמש באמצעי גבייה לא סטנדרטיים. לדבריו, הוא אינו מעוניין לעבוד עם לקוחות מסוג זה.

עוד לדבריו, אחוז הריבית שגובה התובע מלקוחותיו נמוך משמעותית מהמקובל בתחום מה שמעלה את החשש שלא כל ההכנסות נכללות בדו״חות הכספיים שהגיש.

הבנק ציין עוד שהתובע לא שיתף עמו פעולה ולא הגיש לו את כל המסמכים שהתבקשו כך שהוא היה רשאי לסרב לפתיחת החשבון.

התובע השיב שאם ייפתח החשבון שיקים עם הגבלת סחירות יירשמו על שמו ויופקדו בחשבונו. הוא הדגיש שבמקרה של חזרת שיק הוא יפעל לגבות אותו בדרך המקובלת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ואין מקום לדאגת הבנק בהקשר זה. הוא הוסיף שהרמיזה מצד הבנק שהוא מעלים הכנסות אינה מבוססת וראויה לכל גנאי.

זכות בסיסית

השופט מאזן דאוד מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר שפתיחת חשבון בנק היא זכות בסיסית וחיונית של כל משק בית או עסק וחוק הבנקאות אוסר על תאגיד בנקאי לסרב ״סירוב בלתי סביר״ לתת שירותים בנקאיים.

במקרה זה קבע השופט שסירוב הבנק אינו סביר. לדבריו, מחומר הראיות עולה שהתובע שיתף פעולה עם הבנק כמיטב יכולתו וסיפק את המידע שהתבקש ממנו, גם כשנראה היה שאין קשר בין השאלה לבין חשש להלבנת הון.

זאת ועוד, במכתב הדחייה הבנק לא פירט מדוע התשובות שסיפק התובע מבססות ״חשש כבד״ (כלשון הבנק) לפתיחת החשבון.

השופט כתב שטענת הבנק כי מסחר בשיקים ״פתוחים״ מעלה חשש שמדובר בלקוח שגובה את השיקים שלא באמצעים הרגילים לא הוכחה ולא ברור על מה היא נסמכת. הוא הבהיר שניתן לגבות גם שיקים מסוג זה בלשכת ההוצאה לפועל. לדבריו, תשובת התובע כי כיום הוא מעביר את השיקים לעסק אחר לניכיון שיקים וכי לאחר פתיחת חשבון הוא יוכל למלא את השיק ולרשום את שמו כמוטב, מהווה הסבר הגיוני. עוד קבע השופט שגם האשמת הבנק שהתובע מעלים הכנסות אינה מבוססת.

בסיכומו של דבר הורה השופט לבנק לפתוח לתובע חשבון. הבנק חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד מוראני פאיז
• ב״כ הנתבע: עו"ד שי גרנות

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין