אם שילדיה הוצאו לפנימייה תמשיך לקבל קצבת מזונות

ביטוח לאומי שלל מהאם את הקצבה לאחר ששני ילדיה הוצאו למסגרות חוץ ביתיות. בערעור שהגישה לבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי היא ממשיכה לשמור על קשר רציף עם ילדיה ולתמוך בהם כלכלית, ולכן זכאית לקצבה.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה בדעת רוב ערעור של אם לשניים על הפסקת קצבת המזונות שקיבלה מביטוח לאומי עקב הוצאת ילדיה לפנימיות. בפסק הדין נקבע כי הנחייה שנקבעה בחוזר ביטוח לאומי שלפיה רק אימהות שמשתתפות בעלות שכר הלימוד בפנימייה זכאיות להמשך קבלת הקצבה חסרת תוקף. עוד נקבע כי הילדים נמצאים ״בהחזקתה״ של האם ובנסיבות אלה היא זכאית על פי החוק לקבלת הקצבה.

האישה, גרושה ואם לשני ילדים קטינים, קיבלה במשך מספר שנים מביטוח לאומי קצבת מזונות עבור שני ילדיה. על פי צו בית משפט במהלך השנים 2012-2013 הוצאו שני הילדים לפנימייה.

בעקבות זאת, שלל ביטוח לאומי את זכאותה לקצבת מזונות. החלטת המוסד התקבלה על יסוד חוזר פנימי מ-2009 שבו נקבע כי קצבת מזונות עבור ילד הנמצא במסגרת חוץ ביתית תאושר רק אם האם משתתפת בהוצאות החזקת הילד (בסכום מינימאלי שנקבע בחוזר) ומתקיימים ביקורים הדדיים. 

האישה עתרה לבית הדין לעבודה בבקשה שיקבע כי היא זכאית לקצבת מזונות מלאה בעד שני ילדיה. בית הדין דחה את התביעה לאחר שקבע שהיא אמנם עומדת בקריטריון הביקורים ההדדיים אך אינה משתתפת בעלות שכר הלימוד בפנימיות.

בערעור טענה האישה כי על פי הגדרת ״זוכה״ בחוק המזונות היא זכאית לקבל קצבת מזונות עבור ילדיה גם אם הם לא גרים עמה באופן קבוע אלא באופן חלקי. 

היא הוסיפה כי יש לה הוצאות רבות על צרכים חיוניים של הילדים כמו ביגוד, ספרי לימוד ותרופות וכי הם שוהים בביתה בחופשות וימי מחלה. 

ביטוח לאומי טען כי חוק המזונות נועד לתת מענה לאם שהילד בהחזקתה והזכאות מותנית בכך שהילד שוהה בבית אמו. לדבריו, לא ניתן לראות בקטינים ששוהים במסגרות חוץ ביתיות על פי צו נזקקות של בית משפט כמי שנמצאים בהחזקתה של האם. הוא הדגיש כי מקום שבו החזקתם הבסיסית של הילדים נעשית על ידי הרשויות אין הצדקה להעניק לאם סיוע בדמי מזונות.

קשר רציף

השופטת לאה גליקסמן מבית הדין הארצי לעבודה הבהירה כי הגדרת ״זוכה״ בחוק המזונות כוללת גם הורה שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין, אף אם אינו עמו. חוזר המוסד אינו יכול לשנות או לגרוע מזכויותיה שם המערערת על פי החוק.

היא קבעה כי בנסיבות המקרה יש לראות את ילדי המערערת כמי שנמצאים ״בהחזקתה״ ולכן אין לשלול את זכאותה לקצבת מזונות.  

השופטת ציינה שמחומר הראיות עולה שהאם מקיימת קשר רציף עם ילדיה ונושאת בהוצאות שונות שלהם. היא הדגישה כי גם אם חלק מצרכי הילדים מסופקים על ידי המסגרת החוץ ביתית, מדובר בצרכים מינימליים והאם נושאת בהוצאות רבות שלהם כמו ביגוד, ספרי לימוד ומוצרי היגיינה.כפועל יוצא מכך, היא זכאית לקצבת מזונות.

השופטת הבהירה כי אין כל תוקף לקריטריון שנקבע בחוזר המוסד שלפיו רק אמהות שמשתתפות בדמי השהות במסגרת החוץ ביתית זכאיות לקצבה.

השופט אילן סופר הצטרף לפסק הדין. השופטת חני אופק גנדלר סברה בדעת מיעוט שיש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לליבון פרשנות המונח ״החזקתו״ שבחוק ויישומו על המקרה.  

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ המערערת: עו"ד ינון תמרי
• ב״כ המשיב: עו"ד חגי פרנקל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין