בניגוד להסכם הממון: דירתו של הבעל תיכלל בהון המשותף

ההסכם קבע הפרדה רכושית מוחלטת. למרות זאת, ביהמ"ש קיבל את תביעת האישה לנוכח העובדה שבני הזוג לא פעלו בהתאם להסכם בכל הנוגע לרכישת נכסי נדל"ן ומימונם.

בית המשפט למשפחה בראשון לציון קבע לאחרונה כי למרות קיומו של הסכם ממון שמורה על הפרדת רכוש מוחלטת, דירתו של הבעל תיכלל בהון המשותף והוא יעביר לאישה מחצית משוויה. השופטת מירה רום פלאי ציינה כי החיים הובילו את בני הזוג לפעול בניגוד להתחייבויות בהסכם כך שקיומו נכון להיום לא יהיה הוגן כלפי האישה.

בני הזוג ערכו הסכם ממון לפני נישואיהם ואישרו אותו אצל נוטריון ב-2004. ההסכם קבע הפרדה רכושית מוחלטת, כשבין היתר סוכם כי רכוש שרשום על שם כל אחד מבני הזוג יהיה שייך רק לו, ובמידה שתירכש דירה משותפת, הזכויות בה יירשמו בהתאם להשקעה היחסית של כל צד.

לפני כשנתיים פתחו בני הזוג בהליכים משפטיים זה כנגד זו. בכלל זה תבעה האישה בין היתר לכלול את דירתו של הבעל ברכוש המשותף אף שהיא רשומה רק על שמו – ולפי הסכם הממון לא אמורה להיות משותפת.

האישה טענה כי בפועל היא ובעלה לא פעלו בהתאם להסכם, שכן הדירה המשותפת שרכשו נרשמה על שמם בחלקים שווים למרות העובדה שהשקיעה בה חצי מיליון שקל יותר מבעלה.

האישה סיפרה כי התכנון היה שכל אחד מהם ימכור את הדירה הקודמת שלו וישקיע את כספו ברכישת הדירה המשותפת אך לבסוף הם החליטו להמתין עם מכירת דירתו של בעלה עקב היתכנות לפרויקט תמ"א 38 בבניין ועליית ערך. לימים, כשרצו לרכוש דירה חדשה הבעל סירב לקיים את התחייבותו ולמכור את דירתו לצורך מימונה.

הבעל טען מנגד כי האישה היא שבחרה להעביר את כספי התמורה על דירתה לחשבון המשותף לצורך רכישת הדירה המשותפת, שלטענתו אף הוא השקיע בה מאות אלפי שקלים. כמו כן הוא הכחיש כי אי פעם התחייב למכור את דירתו או לשתף בה את אשתו.

התנערות חסרת תום לב

אולם השופטת מירה רום פלאי הכריעה לטובת האישה, שגרסתה הייתה "מהימנה, הגיונית וקוהרנטית" ונתמכה בעדותו של מתווך שנשכר למכירת דירת הבעל טרם הגילוי על האפשרות לתמ"א 38.

השופטת ציינה כי אמנם הסכם הממון דקדק בכל הנוגע להפרדת הרכוש בין בני הזוג "אלא שהחיים, כמו החיים, הביאו אותם לנהוג אחרת". כלומר, בפועל בני הזוג זנחו את הוראות ההסכם בכל הנוגע לנכסי המקרקעין וגיבשו ביניהם הסכמות אחרות.

בנסיבות אלה, התוצאה שלפיה האישה מכרה את דירתה והשקיעה יותר בדירה המשותפת תקבל רק חצי מהדירה בעוד שהבעל יישאר גם עם חצי דירה וגם עם דירתו הקודמת – אינה צודקת, קבעה.

עוד נפסק, כי יש לראות בהסכמת בני הזוג למכור את דירותיהם מלפני הנישואים לצורך מימון נכסים משותפים כהסכם ממון שנכרת בעל-פה.

אמנם, הסכם כזה צריך לקבל תוקף בבית משפט אולם עניינם של בני הזוג הוא מקרה חריג שבו "זעקת ההגינות" מחייבת לפעול על-פיו אף שלא אושר, שכן התנערות הבעל מהתחייבותו למכור את דירתו ולהשקיע אותה בהון המשותף מנוגדת לתום הלב, פסקה.

לפיכך, השופטת קבעה כי דירתו של הבעל תיכלל בהון הנדל"ני המשותף שיחולק בין הצדדים, באופן כזה שהוא ישלם לאשתו חצי משוויה לפי הערכת שמאי.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין