צוואה מאוחרת אינה מבטלת בהכרח מינוי קודם של בן ממשיך. ההסכם החל על המשק, תוקף המינוי וההסדרים עם שאר הילדים יקבעו כיצד תתבצע ההעברה לדור הבא

הורים במושב ממנים את אחד מילדיהם לבן ממשיך. כעבור שנים הם עורכים צוואה ומורים שהנחלה תעבור דווקא לילד אחר. הם מניחים שהמסמך האחרון מבטא את רצונם העדכני ולכן יקבע מי יקבל את המשק. אלא שבנחלות, צוואה מאוחרת אינה בהכרח משנה מינוי קודם, והסתירה עלולה להפוך לסכסוך בין האחים.

משפחות רבות חיות במשק במשך דורות ומתייחסות אליו כאל קרקע שבבעלותן. בפועל, במושבים רבים ההורים הם במעמד של "ברי רשות" – בעלי זכויות שימוש מכוח הסכמים – ובאחרים הם בעלי זכויות חכירה. אופי הזכויות ותנאי ההסכם משפיעים על האפשרות להעבירן בחיים ולאחר הפטירה.

לכן, לפני שבוחנים את הצוואה, צריך לברר איזה הסכם חל על הנחלה, כשלרוב מדובר בהסכם משולש בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית של המושב. בהסכמים משולשים רבים נקבע שהזכויות יעברו תחילה לבן הזוג שנותר בחיים, ובהיעדרו לבן ממשיך שמונה כדין. כאשר הזכויות מועברות לפי מנגנון חוזי מחוץ לעיזבון, צוואה אינה יכולה כשלעצמה לשנות אותו.

אם מינוי הבן הממשיך תקף והושלם כנדרש, צוואה מאוחרת לטובת ילד אחר בדרך כלל לא תבטל אותו. עם זאת, אין להסתפק בהנחה שהרישום גובר על הצוואה: יש לבדוק את מסמכי המינוי, החתימות, האישורים והתנאים שנקבעו. גם השאלה אם הבן הסתמך על ההתחייבות ובנה את ביתו במשק עשויה להשפיע על האפשרות לחזור ממנה.

גם רצון ההורים חשוב, אך נבחן לצד הזכויות וההתחייבויות שכבר נוצרו. שינוי בצוואה אינו תחליף להסדרה של שינוי המינוי, ככל שהוא אפשרי. מנגד, עצם המגורים בנחלה או העבודה בה אינם מוכיחים מינוי לבן ממשיך.

ומה יקבלו האחים?

ככלל, אין אפשרות לחלק את הזכויות בנחלה בין האחים. אולם ניתן לבחון איזון באמצעות נכסים אחרים, כספים, התחייבות לפיצוי, מגרש בהרחבה או הסדרת מגורים. במקרים מתאימים אפשר לבחון גם פיצול מגרש מחלקת המגורים, בכפוף לתכנון, לכללי רמ"י ולעלויות. 

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי משק שחלוקתו תפגע בכושר קיומו כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו. אותו יורש יפצה את האחרים ככל ששווי המשק עולה על חלקו בעיזבון. עם זאת, עצם מינויו של בן ממשיך אינו מחייב אותו אוטומטית בפיצוי לפי הסעיף; יש לבחון את ההסדר החל ואת ההתחייבויות המשפחתיות.

גם נכסי הפעילות החקלאית דורשים התייחסות נפרדת. למשל, בפסיקה הוכרה מכסת ביצים כזכות כלכלית עצמאית, שאינה עוברת בהכרח עם הנחלה. היא עשויה להיות חלק מהעיזבון ולהתחלק לפי הצוואה או הדין. 

העברה מסודרת לדור הבא מחייבת התאמה בין המינוי, הצוואה וההסדרים עם יתר הילדים. כך אפשר להבהיר מראש מי יקבל את הנחלה, מה יקבלו האחרים ואילו זכויות יישארו בידי ההורים בחייהם.

• עו"ד ראובן מלאך עוסק ב- נחלות ומשקים במושבים

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.