חובו המרכזי של האיש הוא לביטוח לאומי בגין מזונות. הוא ערער על החלטה שקבעה לו תכנית פירעון בת 60 חודשים אך בית המשפט העליון לא מצא בסיס להתערבות
בבית המשפט העליון נדחה לאחרונה ערעור שהגיש חייב על החלטה לקבוע לו תכנית פירעון בת 60 חודשים שבמהלכה ישלם 500 שקל בחודש. האיש צבר חובות של כ-188,500 שקל, רובם לביטוח לאומי בגין חוב מזונות. הוא ביקש הפטר אך בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה בין היתר לנוכח התנהלות האיש והעובדה שהפטר יותיר את הנושים הרגילים בלי כלום. שופטי העליון הבהירו כי לחייב תרומה משמעותית להתמשכות ההליכים וכי בית המשפט כבר הלך כברת דרך לקראתו.
ביולי 2018 ניתן צו כינוס לנכסי האיש לבקשתו. הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 400 שקל ומונה מנהל מיוחד לנכסיו. המנהל המיוחד אישר תביעות חוב בסך כולל של 188,468 שקל, ובהן חובות בדין קדימה בסך של כ-140,000 שקל מטעם ביטוח לאומי בגין חוב מזונות מהשנים 1990-2000. המנהל המיוחד הבהיר לחייב כי עליו לפנות לביטוח לאומי בעניין חוב המזונות ולנסות להגיע עימו להסדר מחוץ להליך.
בנובמבר 2021, לאחר מספר ארכות שניתנו לחייב לצורך הידברות עם ביטוח לאומי, הגיש בא כוחו של החייב בקשה למתן צו הפטר מחובותיו. בבקשה נטען שלא ניתן להגיע להסכמות עם ביטוח לאומי בשלב זה, אלא רק לאחר סיום הליך פשיטת הרגל ומתן צו הפטר.
המנהל המיוחד התנגד למתן צו הפטר וביקש לבטל את ההליך.
בתגובה עדכן החייב כי לאחר שפנה לביטוח לאומי בדצמבר 2021 התקבל מענה שלפיו המוסד יסכים לקבל את חלקו היחסי בקופת פשיטת הרגל כנושה בדין רגיל, במנה אשר לא תפחת מסך של 75% מקופת הכינוס.
על רקע זה הציע המנהל המיוחד תכנית פירעון לפיה החייב ישלם לקופת הכינוס סך של 800 שקל למשך 36 חודשים.
החייב התנגד וטען כי נוכח גילו, אז כבן 67 שנה, ומצבו הרפואי, אין באפשרותו לעמוד בתשלום החודשי המבוקש.
בהחלטה מספטמבר 2022 בית המשפט אישר את תכנית הפירעון, דחה את בקשת החייב למתן צו הפטר והכריז עליו פושט רגל. בית המשפט הדגיש שאין מקום לתת הפטר בשלב זה שכן המשמעות היא שהנושים שאינם בדין קדימה לא יזכו לקבל מאומה. יחד עם זאת, כדי להקל על החייב, בית המשפט הורה על תכנית פירעון לפיה ישלם החייב סך של 500 שקל למשך 60 חודשים.
בערעור טען החייב כי בית המשפט התעלם מהעובדה שהוא נתון בהליך מזה למעלה מארבע שנים וכן מגילו המתקדם ומצבו הבריאותי. לדבריו, ההחלטה תמנע ממנו להשתקם.
המתנה ארוכה
השופט דוד מינץ דחה את הערעור. הוא כתב שלבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל.
במקרה זה קבע השופט כי בהתחשב בכך שמתן הפטר משמעותו הותרת הנושים הרגילים ללא מענה לאחר המתנה ארוכה להסדרת חוב המערער לביטוח לאומי, האיזון אליו הגיע בית המשפט לא מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
עוד הוא הדגיש שגם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, עיקרון השיקום אינו חזות הכל לבדו. ״למערער תרומה משמעותית בעיכוב ההליך שכן חרף ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו לפנות לביטוח לאומי לצורך הסדרת חוב המזונות, הפנייה הראשונה נעשתה למעלה משלוש שנים מאז שנפתח ההליך״, כתב.
לא ניתן צו להוצאות.
השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הצטרפו לתוצאה.
- ב״כ המערער: יורם בן פורת (הסיוע המשפטי)
- ב״כ המשיבים: לא צוין
עו״ד ענת דוד
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין