פלוני נ׳ כונס הנכסים הרשמי

         השופט ד' מינץ:

לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט העמית ד' טפרברג) בפש"ר 55726-07-18 מיום 19.9.2022, בה הוכרז המערער פושט רגל, אושרה תכנית פירעון בעניינו ונדחתה בקשתו למתן צו הפטר מחובותיו. 

הרקע לערעור

ביום 29.7.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המערער לבקשתו, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 400 ש"ח ומשיב 2 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). בדו"ח המסכם שהוגש מטעם המנהל המיוחד ביום 25.2.2021 צוין כי מתוך 7 תביעות החוב שהוגשו נגד החייב, אושרו תביעות חוב בסך כולל של 188,468 ש"ח, ובהן חובות בדין קדימה בסך של כ-140,000 ש"ח מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בגין חוב מזונות מהשנים 2000-1990 (להלן: חוב המזונות). המנהל המיוחד ציין כי הבהיר למערער שעליו לפנות למל"ל בעניין חוב המזונות ולנסות להגיע עימו להסדר מחוץ להליך. גם בדיון שהתקיים באותו יום נקבע כי על מנת שניתן יהיה להפיק תועלת מההליך, מוטב כי המערער, אשר לא היה מיוצג באותה עת, יפנה למל"ל בניסיון להגיע להסדר.

•  

  לאחר מספר ארכות שניתנו למערער לצורך קיום הידברות עם המל"ל על מנת לנסות להגיע עמו להסדר כאמור, ביום 21.11.2021 הגיש בא-כוחו שמונה לו מטעם הסיוע המשפטי בקשה למתן צו הפטר מחובותיו. בבקשה נטען כי לא ניתן להגיע להסכמות עם המל"ל בעת הזו, אלא רק לאחר סיום הליך פשיטת הרגל ומתן צו הפטר. לפיכך, ובשים לב לכך שהמערער עמד בדרישות שהוטלו עליו לרבות בצו התשלומים החודשי שהושת עליו, נטען כי יש מקום למתן צו הפטר מחובותיו לנושיו בדין רגיל, שלאחריו ניתן יהיה לפעול להגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לפריסת חוב המזונות לתשלומים חודשיים בסך של 400 ש"ח כל אחד.

   

  המנהל המיוחד התנגד לבקשה למתן צו הפטר, בציינו כי המערער כלל לא המציא אסמכתאות המצביעות על פניותיו למל"ל ועל התשובות שניתנו לפניות אלה. לדעתו גם לא היה מקום לטענה כי אין באפשרות המערער להגיע להסדר חוב מול המל"ל מחוץ להליך, נוכח האישור שניתן מטעם בית המשפט לעשות כן. מכל מקום, נוכח העובדה שסך תביעות החוב שהוגשו נגד המערער בדין רגיל היה נמוך משמעותית מסך חוב המזונות בדין קדימה, הרי שהותרת ההליך על כנו לא תצמיח תועלת לנושיו הנוספים, ומשנתנו למערער הזדמנויות רבות לפעול מול המל"ל בקשר לחוב המזונות והוא לא הוכיח כי עשה כן, התבקש בית המשפט להורות על ביטול ההליך.

•  

  בתגובה לכך, ביום 13.12.2021 עדכן המערער כי לאחר שפנה למל"ל ביום 8.12.2021, התקבל ביום 12.12.2021 מענה מטעמו על פיו המל"ל יסכים לקבל את חלקו היחסי בקופת פשיטת הרגל כנושה בדין רגיל, מנה אשר לא תפחת מסך של 75% מקופת הכינוס. על רקע האמור, ובהינתן ההסכמה אליה הגיע המערער עם המל"ל, בהודעת עדכון שהוגשה מטעם המנהל המיוחד ביום 11.8.2022 הוצעה על ידי המנהל המיוחד תכנית פירעון לפיה המערער ישלם לקופת הכינוס סך של 800 ש"ח למשך 36 חודשים.

   

  המערער מצדו התנגד לתכנית הפירעון המוצעת, וטען כי נוכח גילו – אז כבן 67 שנים – ומצבו הרפואי, אין באפשרותו לעמוד בתשלום החודשי המבוקש, וכי תכנית הפירעון המוצעת תאריך את הליך פשיטת הרגל המתנהל מזה כארבע שנים, למשך כשבע שנים. זאת בשים לב לכך שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק) מוגבל הליך חדלות הפירעון למשך 4 שנים בלבד. המערער חזר על בקשתו למתן צו הפטר מחובותיו, בין היתר בהתחשב בכך שהתועלת הצפויה לצמוח לנושיו שאינם בדין קדימה מהמשך ניהולו של ההליך היא מועטה ביותר.

   

  בהחלטה מיום 4.9.2022 נקבע כי ההסדר אליו הגיע המערער עם המל"ל, כמו גם הסכום המצוי בקופת הכינוס, אינם מצדיקים מתן צו הפטר מחובותיו ללא תשלום נוסף. זאת גם בשים לב לנטייה הבאה לידי ביטוי ברפורמה בהליכי חדלות פירעון, לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה בחלוף תקופת זמן מוגבלת, אך זאת לא בכל מקרה ומקרה.

•