הילד שיחק בחצר ביתו עם חברים. כשרץ אחרי הכדור נפל בגלל מפגע שהיה בערוגת עץ במדרכה. העירייה הכחישה את האחריות והנזק אך בית המשפט קיבל את התביעה לאחר שמצא את עדות האם אמינה.
השופט מנחם (מריו) קליין חייב לאחרונה את עיריית חולון לפצות ילד בן 6 שנפצע כשנפל כתוצאה ממפגע במדרכה שבסמוך לביתו. בפסק הדין נקבע כי עדות האם שלפיה בערוגה בה נתקל בנה היו הפרשי גובה ומוט ברזל חתוך הייתה אמינה. עוד נקבע כי אין לייחס לילד כל אשם תורם וכי העירייה צריכה להביא בחשבון גם חוסר זהירות מצד משתמשי הדרך.
במאי 2015 ילד בן שש שיחק עם חבריו בחצר הבניין בו גר בחולון. לפתע הכדור בו שיחקו התגלגל מהחצר לכיוון המדרכה והילד רדף אחריו. כשאמו ראתה שהוא רץ לכיוון הכביש היא קראה לו ורצה לעברו. הילד הגיע לערוגה במדרכה, נתקל במשהו, נפל ונחבל.
האם העידה שבנה השתטח על המדרכה, כנראה כתוצאה מהפרשי גובה או היתקלות במוט ברזל שהיה בתוך ערוגת העץ. היא הודתה שאינה יודעת בדיוק מה היה סוג המפגע שגרם לתאונה.
בא כוח התובע טען שמעדות האם ומהתמונות שצילמה הוכח שהקטין נפל ממפגע בערוגה. לדבריו, ״העובדה שהנתבעת דאגה לתקן את המפגע זמן קצר לאחר התאונה מעידה שהיא הסכימה שאכן היה במקום מפגע שיש לתקנו״.
העירייה הכחישה את האחריות והנזק וטענה שהאם לא נפגעה אלא הבן ולכן ״אין כלל עדות בתיק״. לשיטתה, הילד הגיש תצהיר אך לא התייצב לדיון ולא נחקר ולכן לא ניתנה לה הזדמנות להתעמת עמו. בנסיבות אלה, אין להסתמך על עדותו.
היא הוסיפה כי האם העידה שאינה יודעת מה היה הגורם לנפילת בנה ובמסמכים שהוגשו אין אזכור לכך שהנפילה הייתה כתוצאה ממכשול במדרכה או מערוגה.
עוד לטענתה, מסלול הריצה שתיארה האם אינו הגיוני ו״יכולים להיות הרבה תרחישים לדרך בה נפלה תובע״.
דיון והכרעה
השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין קיבל את התביעה וקבע שהעירייה התרשלה. הוא כתב שגרסת האם מהימנה וקוהרנטית והוא מאמין לה שבנה נפל בערוגת העץ. בנוסף הוא השתכנע שהדבר נגרם כתוצאה ממפגע.
״העובדה שהנתבעת תיקנה את המדרכה במקום בו הייתה התאונה מלמדת כי הפנימה שהיה מפגע. צינור ברזל חתוך בתוך ערוגה הוא מפגע מסוכן״, כתב השופט והוסיף כי היה על הנתבעת להביא פקיד עירייה האמון על תחזוקת הערוגות וטיפול במפגעים כדי להוכיח שפעלה בשקידה הראויה למניעת מפגעים מסוג זה.
לדבריו, העירייה הייתה צריכה לצפות שמפגע מסוג "הפרש גובה" בין מרצפת לשפת מדרכה וצינור ברזל חתוך יכול לגרום נזק למשתמשי הדרך.
בהקשר זה הדגיש השופט שהעירייה צריכה לקחת בחשבון שהולכי הרגל עלולים לנהוג בחוסר זהירות מסוימת. הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר בקטין, בגיל שבו החלטות פזיזות ללא שיקול דעת ראוי, מתקבלות כדבר שבשגרה.
עוד הבהיר השופט כי כשמדובר בקטין בגיל כה צעיר, הימנעות מהבאתו לחקירה נגדית היא סבירה, ואי אפשר לזקוף זאת כנגד גרסת התביעה. הוא קבע בנוסף שאין להטיל עליו כל אשם תורם.
לעניין הנזק השופט קבע שהתובע נותר עם נכות תפקודית בשיעור 7.5%.
בסך הכל נפסקו לטובת התובע פיצויים בסך 155,000 שקל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום.
- ב״כ התובע: עו"ד אופיר בן משה
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אילן ירון, עו"ד נועה בר און
עו״ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין