הרשת טענה כי העובד פוטר בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו. למזלו של העובד, הוא השכיל להקליט שיחות עם בכירים בסניף, שלא השאירו מקום לספק: הסיבה לפיטוריו היא מחלתו.
סגן הנשיא צבי פרנקל מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הורה לרשת המרכולים "יינות ביתן" לשלם 55 אלף שקל לעובד כפיצוי על כך שלא סיפקה לו תנאי עבודה שהולמים את מוגבלותו כחולה אפילפסיה ואף פיטרה אותו בשל מחלתו.
התובע הועסק כסדרן חלב ב"יינות ביתן" בין החודשים מאי-ספטמבר 2015. לדבריו, מנהליו דרשו ממנו לבצע מטלות נוספות שחלקן לא התאימו למחלתו משום שבוצעו בשמש וגרמו לו להתקפים. שלושה חודשים וחצי לאחר שהחל לעבוד ברשת, הוא זומן במפתיע לשיחת שימוע במסגרתה נאמר לו כי מנהליו לא מרוצים מתפקודו בעבודה. לאחר כשבועיים הוא פוטר.
בתביעה שהגיש כנגד "יינות ביתן" בדצמבר אותה השנה, הוא טען כי הופלה על רקע מחלתו ופוטר בניגוד לחוק. לטענתו, הסיבה האמיתית לפיטוריו היא "חוסר נעימות" של המעסיקה מההתקפים הספורים שחווה במהלך העבודה. להוכחת דבריו, הוא הציג הקלטה של שיחות שניהל עם מספר מנהלים. עוד הוא ציין כי זמן קצר לפני השימוע מנהליו העירו לו שההתקפים שלו מפחידים את הלקוחות.
בנוסף, הוא טען כי הליך הפיטורים היה לקוי משום שלא צוין בפניו מדוע הוא זומן לשימוע והפרוטוקול שנערך במהלכו לא שיקף את הדברים שנאמרו בו. על כן, הוא ביקש לחייב את הרשת לפצות אותו על הפיטורים הלקויים ועל הפלייתו על רקע בריאותי בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
מנגד, "יינות ביתן" טענה כי הליך הפיטורים בוצע כחוק, ועמדה על כך שהסיבה לפיטורי התובע נעוצה בכך שלא הייתה מרוצה מתפקודו. לטענתה, היא פתחה במיוחד עבורו את המשרה אך הוא לא הצליח לבצע אותה. לאחר מכן היא ניסתה להתאים אותה יותר למצבו – אך גם מהלך זה לא צלח, כך שלא נותר לה אלא לפטרו.
"עילות מלאכותיות"
סגן הנשיא פרנקל הסביר תחילה כי "החידוש המרכזי באיסור ההפליה מצוי בחובה האקטיבית ליצור במקום העבודה תנאים אשר יאפשרו את העסקתם של אנשים עם מוגבלות וזאת בין היתר על ידי ההתאמות הנדרשות וביניהם התאמת מקום העבודה, הציוד ואף שינוי בדרישות התפקיד".
ואולם, עיון בתמלול השיחות שהתובע הציג בפניו והדברים שמסרו בפניו עדי הנתבעת שכנעו את השופט כי הנתבעת לא מילאה אחר דרישות החוק משום שדרשה מהתובע לבצע מטלות בתנאים שלא תאמו את מוגבלותו, ואם לא די בכך, היא הפלתה אותו גם בפיטורים.
כך למשל, סגן מנהל הסניף בו הועסק התובע העיד כי התובע פוטר עקב צמצומים – מה שסתר את טענת הנתבעת שהפיטורים נבעו משום שלא הייתה מרוצה מתפקודו.
השופט הוסיף כי גם אם הסיבה לפיטורים הייתה צמצומי כוח אדם, הרי שהנתבעת לא עמדה בדרישות החוק משום שהיה עליה להעדיף את המשך העסקתו על פני עובדים אחרים לנוכח מוגבלותו. יתרה מכך, תמלולי השיחות העידו באופן ברור שמחלת התובע הייתה שיקול בפיטוריו.
כמו כן, השופט פרנקל התרשם כי הזימון לשימוע כלל "עילות מלאכותיות" וכלליות, ללא פירוט לגבי הפגם בתהנהלות התובע, ומשכך קבע שהוא זכאי לפיצוי גם ברכיב זה.
בסופו של יום, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 55 אלף שקל כפיצוי על הפלייתו ועל פיטוריו הלא חוקיים, ועוד 7,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
עו"ד אילן בן חמו
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין