בית המשפט: ועדת התכנון והבניה ברחובות גררה הליכים שלא לצורך

הוועדה המקומית חויבה לשלם לשלושה בעלי דירות שתכנית בינוי בעיר פגעה בערך דירותיהם 83 אלף שקל, חרף התנגדותה וניסיונותיה להתיש אותם. 

בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד דחה באחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רחובות על החלטת הוועדה המחוזית, במסגרתה חויבה לפצות בעלי דירות על הפגיעה בערך דירותיהם. השופט ד"ר שמואל בורנשטין לא מצא סיבה המצדיקה את התערבותו בהחלטה.

בשנת 2004 אושרה תוכנית לבנייה בעיר רחובות בהתאם לתוכנית בניין עיר משנת 1977.

9 שנים לאחר מכן, שלושה בעלי דירות הנמצאות בסמוך לקרקע עליה יושמה התכנית, פנו לוועדה המקומית בדרישה לפצות אותם בגין הנזקים שנגרמו לדירותיהם בעקבות התכנית, אולם בקשתם נדחתה.

בעלי הדירות לא ויתרו וערערו לוועדה המחוזית שהפכה את ההחלטה לאחר שקבעה כי התכנית לא תואמת את התפיסה התכנונית המודרנית, והמבנים במסגרתה חורגים בגובהם ביחס לסביבה, באופן שמוריד את ערך הדירות.

בנוסף, נקבע כי בעלי הדירות לא היו יכולים לצפות את ירידת הערך בזמן רכישת הדירות, ובסופו של יום הוועדה המקומית חויבה לשלם להם סכום כולל של 83 אלף שקל, בהתאם לחוות דעת שמאית שמונתה בהליך.

הוועדה המקומית ערערה על ההחלטה בבית המשפט, בטענה שהיא שגויה מאחר שהתכנית כלל לא גובלת עם הדירות שמפריד בינן לבין שטחה כביש ראשי. עוד נטען כי בעלי הדירות לא זכאים לקבל פיצוי משום שהתכנית הייתה קיימת הרבה לפני שרכשו את הדירות, ולכן היה עליהם לצפות את האפשרות שערכן יירד.

הוועדה הוסיפה כי התכנית שאושרה מגשימה תכנית עירונית ולשיטתה, עצם הערכת הפגיעה בערך הדירות בפחות מ-4% מעידה על זניחות הפגיעה בבעלי הדירות, וכרשות ציבורית היא שמה לנגד עיניה את האינטרסים של כלל הציבור בעיר, ולא רק את אלה של בעלי הדירות.

מנגד, בעלי הדירות טענו כי הוועדה המקומית שמה לה למטרה להתיש אותם ומתנהלת בחוסר תום לב בכך שהיא ממשיכה לגרור אותם להליכים נוספים במקום ליישם את ההחלטה שהתקבלה. כמו כן, נטען כי מלוא טענות הוועדה נידונו כבר במסגרת הערר ולא נפל פגם בהחלטה שניתנה.

החלטה ראויה וסבירה

השופט בורנשטין הסביר כי בית המשפט נוטה להתערב בהחלטות רשותיות במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי, והצביע על כך שכלל הטענות שהועלו במסגרת הערר קיבלו התייחסות ראויה של הוועדה המחוזית אשר אף הגדילה לעשות ומינתה שמאית לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין.

בהמשך, השופט דחה את טענת הוועדה המקומית לפיה בעלי הדירות היו צריכים לצפות את הנזק שנגרם להם, וקבע כי אמנם הדירות נרכשו בזמן שהייתה תכנית כללית, אך היקף הבנייה בפועל אושר רק לאחר מכן.

בנוסף, השופט קבע כי לאורך כל הדרך הוועדה המקומית האריכה את ההליכים שלא לצורך ובכך הוסיפה לפגוע בבעלי הדירות.

בסופו של עניין, השופט בורנשטין דחה את הערעור לאחר שקבע כי החלטת הוועדה המחוזית ראויה וסבירה, כך שהפיצוי שנפסק לבעלי הדירות נותר על כנו.

לא נפסקו הוצאות.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עו"ד ינון ברקאי עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה

**המחבר לא ייצג בתיק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין