בני זוג קשישים אינם חיים יחד מאז שהבעל עבר לדיור מוגן. תביעת גירושין שהגיש הבעל נדחתה אך תביעתו לפרק את השיתוף בדירה השייכת לו ולאשתו התקבלה. בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור שהגישה האישה על ההחלטה
בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה על פסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב בו התקבלה תביעת בעלה בנפרד לפירוק השיתוף בדירה. דייני בית הדין הגדול קבעו שהיא רשאית להמשיך ולהתגורר בדירה המשותפת כל זמן שהצדדים נשואים וכל זמן שלא ניתן פסק דין לגירושין, וזאת על בסיס חיובי הבעל בהענקת המדור הספציפי שלו הורגלה אשתו עד כה.
מדובר בבני זוג בשנות ה-80 המאוחרות לחייהם. הוויכוח ביניהם נסב על פרשנות הסכם ממון שאושר בבית המשפט למשפחה בדצמבר 2004 ובפרט סביב השאלה אם ההסכם מונע את פירוק השיתוף בדירה המשותפת שבה גרה האישה עד היום, לאחר שהבעל עבר לגור בדיור מוגן.
בית הדין הרבני האזורי קיבל את תביעת הבעל לפרק את השיתוף בדירה. פסק הדין נשען על כך שבפועל הסתיימו הנישואין, נוכח הפרדת המגורים, והוודאות שהצדדים לא ישובו עוד לגור תחת קורת גג אחת.
על הכרעה זו הגישה האישה ערעור. לטענתה פסק הדין סותר את הסכמת הצדדים המופיעה בהסכם הממון שנחתם ושאושר בבית המשפט למשפחה ב-2004. לפי ההסכם דירת המגורים המשותפת תשמש אותם לכל ימי חייהם, את כל אחד מהם, גם לאחר פטירת בן הזוג האחר ואף אחד מהצדדים לא יהיה רשאי לפרק את השיתוף בה.
בנוסף לטענתה, בית הדין התעלם מחיוב הבעל במדור הספציפי של אשתו.
מדור ספציפי
הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז־אילוז קיבלו את הערעור. הם הבהירו כי בית הדין האזורי לא קיבל את תביעת הגירושין של הבעל, ולא חייב את האישה בקבלת גט.
בנסיבות אלה, בהעדר פסיקה כלשהי הפוטרת את הבעל מתשלום מזונותיה של האישה ובכלל זה ממדורה, הרי שכחלק מהחיוב במדור הוא מחויב להעניק לאישה את הזכות לגור באותה רמת מגורים ובאותם מגורים ששימשו אותה עד כה (מדור ספציפי).
הדיינים הסבירו כי צו למדור ספציפי עניינו בכך שבית הדין מוציא צו המונע את האפשרות להוציא את האישה מהדירה (השייכת כולה או חלקה לבעל) שבה התגוררה עד עתה עם הבעל כבני זוג נשואים.
הדיינים סיכמו כי מאחר שכל חיובי האיש כלפי האישה בעינם עומדים, ומבלי להתייחס לשאלה אם הוא היה זכאי לתבוע את פירוק השיתוף בדירת המגורים לאור הסכם הממון, אין להורות על פירוק השיתוף בפועל של דירת המגורים.
בסופו של דבר נקבע שהאישה רשאית להמשיך לגור בדירה המשותפת כל זמן שהצדדים נשואים וכל זמן שלא ניתן פסק דין לגירושין.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד שמואל מורן
- ב"כ המשיב: עו"ד מלכה צור וטו"ר מרדכי שיינין
עו"ד צהלה הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין