המוסד קיזז חוב מזונות מקצבת נכות שוטפת, באופן שבעיני השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי "ההחלטה על קיזוז אשר לא מותירה בידי המבוטח הסכום המינימאלי לקיום בכבוד, אינה סבירה ואינה מידתית".
השופטת עידית איצקוביץ מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתו של גבר נכה בשנות השישים לחייו, שביקש להורות למוסד לביטוח לאומי להחזיר לו סכומים מסוימים שקוזזו מקצבאותיו בגין חוב מזונות.
חוק המזונות מעמיד מימון ביניים לזוכה בפסק דין למזונות – בדרך כלל הילדים – באמצעות המוסד לביטוח לאומי. מדובר במימון שבעקבותיו המוסד לביטוח לאומי נכנס בנעלי הזוכה ובסמכותו לגבות את סכום המזונות ששילם מהחייב המבוטח (התובע בענייננו).
החוק מאפשר למוסד לקזז את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות, כנגד סכום שהמוסד חב לחייב.
באופן כללי, לפי בתי הדין לעבודה, החלטת המוסד לביטוח לאומי על קיזוז גמלה רטרואקטיבית המגיעה למבוטח, בשל חובו בגין תשלום המזונות – תוך הבחנה מהגמלה השוטפת – היא סבירה.
לאחרונה נדונה תביעתו של אזרח בעל חוב מזונות של למעלה מ-200 אלף שקל למוסד, במסגרתה טען כי המוסד קיזז ממנו סכומים בגין חוב זה, יתר על המידה.
התובע – בן 60 ואב לחמישה – מקבל קצבת נכות כללית וסובל מ-57% נכות ו-65% בגין אבדן כושר עבודה.
בתביעתו ביקש להפסיק לקזז מקצבת הנכות שלו, מאחר שהסכום שנותר לו אינו מאפשר לו לחיות בכבוד. כמו כן הוא ביקש להורות למוסד להשיב לו את מלוא הסכומים שקוזזו ממנו שלא כדין מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה וקצבת נכות כללית.
לא כיבד החלטה
השופטת איצקוביץ הבהירה כי כאשר הוכרה זכאות רטרואקטיבית לגמלה (דמי אבטלה וקצבת נכות), המוסד פעל לפי סמכותו וקיזז את הסכומים בגין חוב המזונות.
אלא שבנוגע לקיזוז מהגמלה השוטפת, עמדתה של השופטת הייתה שונה בתכלית. "במקרה של גמלה שוטפת, ההחלטה על קיזוז אשר לא מותירה בידי המבוטח הסכום המינימאלי לקיום בכבוד, אינה סבירה ואינה מידתית", קבעה השופטת.
לפי השופטת, הסכום המינימאלי לקיום בסיסי הוא הסכום של קצבת הבטחת הכנסה, לפי ההרכב המשפחתי של התובע, שהיה זכאי לתוספת עבור בנו בעת שהיה קטין וכעת משרת שירות סדיר בצה"ל .
לפיכך, השופטת קבעה כי "ככל שנעשה קיזוז מגמלאות השוטפות של התובע בשנת 2015 שלא הותיר בידי התובע סכום השווה לקצבת הבטחת הכנסה, מדובר בהחלטה לא סבירה, ויש להורות על ביטולה".
בנוסף, השופטת העירה כי המוסד היה חייב לכבד החלטת ביניים שניתנה בהליך, בעניין הגבלת הקיזוז לשיעור של 10% מסכום הקצבה החל מינואר 2016, בעוד שבפועל קיים את ההחלטה המחודש יוני 2016 בלבד. על מנת לסבר את העיניים – עד אותה החלטה המוסד קיזז 985 שקלים והותיר לתובע – כמקור יחיד לפרנסתו – סך של 1,146 שקלים.
בסיכומו של דבר, השופטת הורתה למוסד להחזיר לתובע סכומים שקוזזו מגמלאותיו בגין דמי מזונות (או חוב אחר), עד לזכאות לקצבת הבטחת הכנסה לפי ההרכב המשפחתי של התובע.
בנוסף, המוסד חויב להשיב לתובע כל סכום שקוזז מגמלאותיו מעל ל-10% מהגמלה החל מינואר 2016 ועד מאי 2016.
כיוון שהתובע יוצג על ידי הסיוע המשפטי, לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד עופר בר-לב
- ב"כ הנתבע: עו"ד אטי דקל
* עו"ד גבריאל שקרוב מייצג בהליכים מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין