בית אבות תובע את 'שערי צדק' ומוסדות נוספים: "נושלנו מכספי הקדש"

לטענת התובע, אחרי עשרות שנים שבהן קיבל כספים מהקדש שמקורו בצוואה מ-1931, התשלומים הופסקו ב-2018 בנימוק שאינו זכאי מאחר שאינו "חרדי"

לבית המשפט המחוזי בלוד הוגשה לאחרונה תביעה נגד המרכז הרפואי שערי צדק ושורת מוסדות נוספים, בטענה כי שללו מהקדש המפעיל בית אבות את חלקו בהכנסות מהקדש ותיק ע"ש ישעיהו וחיה רבקה פרלמוטר ז"ל. התובע, "בית האבות נוה הורים – מושב זקנים המאוחד בירושלים", דורש לקבל את חלקו בפירות הנכסים וכן דוחות כספיים מלאים, וטוען כי מדובר בכספים שלא הועברו לו במשך שנים.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד משה בן דוד ועו"ד לאה טיבי צוין כי מקורו של הקדש פרלמוטר בצוואה משנת 1931, במסגרתה הורה המנוח כי פירות נכסים בפתח תקווה יחולקו בין מספר מוטבים, בהם גם התובע, בשיעור של כ-7.32% – ובהמשך אף כ-8.82% לאחר שחלק מהמוסדות הנהנים הפסיקו להתקיים.

לטענת בית האבות, במשך עשרות שנים אכן חולקו הכנסות מהנכסים למוטבים, והוא עצמו קיבל סכומים מסוימים מעת לעת. אלא שמאז 2018 הופסקו התשלומים באופן חד-צדדי, מבלי שנמסר לו מידע או הסבר מספק. עוד נטען כי רק שנים לאחר מכן התברר לתובע כי מתנהלים הליכים משפטיים שונים סביב ההקדש, וכי הנתבעים לא עדכנו אותו בהם – אף שמדובר בזכויות הנוגעות אליו ישירות. לדבריו, כאשר פנה לברר את הסיבה להפסקת התשלומים, נמסר לו כי נמצא שההעברות שבוצעו בעבר היו למעשה "טעות" – טענה אותה הוא דוחה מכל וכל.

דתי מספיק?

אחת הטענות המרכזיות בתביעה נוגעת לפרשנות תנאי בצוואה, שלפיו המוטבים זכאים ליהנות מפירות הנכסים רק כל עוד הם מתנהלים "על פי דיני התורה ועל ידי מנהלים יהודים חרדים שומרי דת". לטענת התובע, במשך עשרות שנים לא נטען כי אינו עומד בתנאי זה, ורק לאחר הפסקת התשלומים העלו הנתבעים טענה כי אינו "חרדי" – ולכן אינו זכאי לכספים.

התובע טוען כי מדובר בפרשנות מאוחרת ומלאכותית, שנועדה לשלול ממנו זכויות: לדבריו, גם לפי המשמעות ההיסטורית של המונח "חרדי" בשנות ה-30, די בכך שמדובר במוסד הפועל ברוח דתית ושומר מצוות – תנאי שבו הוא עומד. עוד נטען כי גם מוסדות אחרים הנהנים מההקדש אינם עומדים בפרשנות המחמירה שמבקשים הנתבעים להחיל, ומדובר בהתנהלות סלקטיבית.

לטענת התובע, הפסקת התשלומים נעשתה כחלק ממה שהוא מכנה "שיטת מצליח", תוך ניסיון לצמצם את מספר המוטבים ולהגדיל את חלקם של הנתבעים בפירות ההקדש. בנוסף נטען להפרת חובת נאמנות, להסתרת מידע ולאי מסירת דוחות כספיים, חרף פסקי דין קודמים שחייבו זאת כלפי מוטבים אחרים.

במסגרת התביעה מבקש התובע מבית המשפט להצהיר כי הוא זכאי לחלקו בפירות הנכסים, להורות על תשלום מלוא הסכומים שלא שולמו מאז 2018 בצירוף ריבית והצמדה, וכן לחייב את הנתבעים להעביר דוחות כספיים מלאים ולמנות רואה חשבון חיצוני לבדיקת ההתנהלות. עוד מבוקש לקבוע כי כל מכירה עתידית של הנכסים תיעשה בכפוף לשמירה על זכויות כלל המוטבים.

תגובות

מהנאמן הזמני להקדש, עו"ד עמית לדרמן, נמסר: "במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (פר"ק 1363-03-18) מיום 24/12/2025 מוניתי לנאמן זמני להקדש לצורך ביצוע מספר מהלכים כמפורט בהסכמות שהובאו לאישור בית המשפט. בכלל זה אני נדרש לבצע בדיקה קפדנית ביחס לזהות הנהנים על פי כתב ההקדש, לבצע התאמות של חלקיהם בהנאה מפירות ההקדש בינם ובין עצמם, וכן לבחון את חלוקת הכספים שבוצעה בשנים הקודמות.

ההחלטה עליה מלינים התובעים התקבלה עובר למינויו הנאמן הזמני.  לאור האמור, וכפי שנמסר אף לתובעים במענה לפנייתם לנאמן הזמני, דרישתם מקדימה את זמנה, מאחר והדברים ייבחנו על ידי הנאמן הזמני במסגרת תפקידו, ולאחר מכן תגובש עמדתו והחלטה מנומקת תימסר לתובע."

עו"ד יואב הירש, שייצג בעבר חלק מהנתבעים, הצטרף לעמדת הנאמן הזמני. לדבריו מדובר בתביעה חפוזה העומדת בניגוד להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, אשר הקנה סמכות לנאמן הזמני לבחון טענות כמו אלה המועלות בתביעה. על כן, נמסר, סביר שבית המשפט ידחה את התביעה על הסף.

מהישיבה הגדולה "מאה שערים", הנמנית עם הנהנים מההקדש, נמסר: "הישיבה הגדולה, והתלמוד תורה "מאה שערים" בירושלים הינה אחת מהנהנים מפירות הנכסים של הקדש פרלמוטר ז"ל". בהתאם לשטר ההקדש לישיבת מאה שערים חלק זעיר ס"ה כ – 5% מכלל פירות הנכסים. ההקדש מנוהל זה שנים ע"י עו"ד יצחק אינדיג וחלוקת פירות ההקדש נקבעים ומחולקים על ידו. במשך השנים 2017 – 2025 קיבלנו באמצעותו חלק מפירות ההקדש.  הנהלת הישיבה מעולם לא הייתה שותפה בהחלטות על צורת ומבנה חלוקת ההכנסות, ולכן איננה חלק מהנושא הנידון. צורפנו להליך באופן פורמלי בלבד, מבלי שנתבקש סעד נגדנו".

• ב"כ התובע: עו"ד משה בן דוד ועו"ד לאה טיבי מחברת עורכי הדין בן דוד-אברהם-הכהן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.