ביקש למנות אפוטרופוס לאחותו כי ״איימה להתחתן עם כושי״ – ונדחה

בקשת האח נדחתה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב. בפסק הדין נקבע כי אמנם בעבר מצבה הנפשי של האחות יכול היה להצדיק מינוי אפוטרופוס אך כיום יש נסיגה במחלתה ואין בכך צורך.

השופט ארז שני דן לאחרונה בבקשה לא שגרתית של אח למינוי אפוטרופוס לאחותו בשל התנהגותה. האח טען כי אחותו מתלבשת ומתאפרת בצורה פרובוקטיבית, רוצה לברוח לחו״ל ומבזבזת כספים. השופט שרטט את הגבול שבין פטרנליזם וזכויות הפרט וקבע כי התנהגות האחות ״מהווה סיבה לדאגה״ אך אינה מצדיקה מינוי אפוטרופוס.

בזמן הגשת הבקשה, חודש פברואר השנה (2018), האחות הייתה מאושפזת מכוח הוראה של הפסיכיאטר המרכזי. היא שהתה באשפוז כחודש. בבקשתו טען האח כי אחותו ״מאושפזת באשפוז כפוי״ וסיפר כי היא ממעטת לאכול, מפזרת כספים, מתאפרת בצורה קיצונית ולבושה פרובוקטיבי. האח הוסיף כי היא איימה ״לברוח לחו״ל ולהתחתן עם כושי״ והעלה חשש כי היא עלולה להיות מנוצלת על ידי גברים כהי עור.

האחות מצידה התנגדה לבקשה וציינה כי כבר אינה מאושפזת ומצבה הנפשי הוטב. אחיותיה של האישה תמכו ברצונה שלא ימונה לה אפוטרופוס.

השופט שני פתח ואמר כי לא פשוט לבסס אבחנה פסיכיאטרית על סמך שינויים בהתנהגות שכן במגזר מסוים לבוש מוחצן ואיפור כבד יכולים להיתפס כקיצוניים בעוד שבמגזר אחר אותו לבוש ואיפור לא יזכו אלא במבט חולף.

לדבריו, התלונות על התנהגות האחות כשלעצמן מהוות ״סיבה לדאגה״ אך לא בהכרח סיבה למינוי אפוטרופוס.

השופט ציין כי במסמך רפואי מינואר השנה כתב הפסיכיאטר כי יש לאחות צורך באפוטרופוס לגוף ולרכוש וכי היא אינה יכולה להביע את דעתה לעניין מינוי האפוטרופוס.

אלא שכיום, לדברי השופט, האישה לא רק יכולה להביע את דעתה אלא שהיא מביעה אותה בצורה קוהרנטית וברורה. כמו כן, היא בהחלט מתמצאת במצבה הכספי, בזמן ובמקום. השופט הדגיש כי מכתבו של הרופא היה נכון לזמן בו נכתב אך אינו נכון כעת.

עוד כתב השופט כי בחודש אפריל השנה ניפקה המחלקה הפסיכיאטרית מכתב מאותו רופא לפיו חלה רמיסיה (נסיגה) משמעותית במחלת האישה והתגובה שלה לטיפול התרופתי טובה. במסמך נכתב כי התובנה והשיפוט שלה תקינים והיא אינה זקוקה עוד לאפוטרופוס.

לכתוב את סיפור חייה

״במקרה זה, כמו במקרים רבים של מחלות נפש הנתונות לרמיסיה ״מתנגשים״ עקרונות המשפט עם עקרונות המוסר הפטרנליסטי״, כתב השופט שני. הוא הסביר כי התפיסה הפטרנליסטית זלגה אל עולם המשפט מתוך שאיפת החברה לדאוג לשלומם הפיזי והנפשי של כלל הפרטים בה.

אלא שלדבריו, לפטרנליזם יש גם גבול שכן אחרת היינו מכתיבים כללי התנהגות נוקשים לאחרים ואוסרים עליהם התנהגויות שפוגעות בבריאותם. כך למשל, היינו קובעים עבורם מה לאכול ולשתות ואוסרים עליהם לעשן.

כמו כן, אל מול התפיסה הפטרנליסטית עומדות זכויות הפרט, האוטונומיה שלו וזכותו לכתוב את סיפור חייו כרצונו.

השופט ציין כי כיום אין ראיות לכך שהאישה בלתי כשירה ואין הצדקה לאפוטרופוס. הוא כתב כי ראוי שמי שהיה זקוק לאפוטרופוס בעבר, אך המשבר בו היה נתון חלף, ימשיך ליהנות ממלוא זכויותיו כאדם הכשיר לזכויות ולחובות משפטיות.

בסוף דבריו הבהיר השופט כי אם תחול חלילה נסיגה במצב האחות ויהיה צורך במינוי זמני של אפוטרופוס דלתות בית המשפט פתוחות בפני המשפחה 24 שעות ביממה.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין