- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המטופלת לא יודעה על "פצצה מתקתקת" בגופה - ומתה
הרופאים לא הסבירו למטופלת שעברה כריתה חלקית של פוליפ שפיר במעי, שהוא עלול להפוך לממאיר. ביהמ"ש חייב את "מכבי" לשלם כחצי מיליון שקל. קופת החולים: "לא בייביסיטרים שלה"
למבוטחת ב"מכבי" גילו 2 פוליפים שפירים במעי. האחד נכרת ומהשני נלקחה ביופסיה בלבד ומבלי שהוסבר לה שעליה לכרות אותו באופן מלא וכי אי כריתה מהווה "פצצה מתקתקת". בחלוף 4.5 שנים אובחנה ממאירות הפוליפ, וכעבור תקופה נוספת - הלכה האישה לעולמה. בתביעה שהגיש עיזבונה לבית משפט השלום בחיפה, קבע לאחרונה השופט הדר מסורי שקופת החולים התרשלה, ועל כן תשלם כ-460 אלף שקל.
בספטמבר 2015 התלוננה המנוחה בפני רופאיה ב"מכבי" על חולשה כללית, נשירת שיער ובצקות ברגליים. היא הופנתה לבדיקת גסטרוסקופיה אשר במסגרתה אובחנו שני פוליפים במעי. במסגרת קולונוסקופיה שנערכה באפריל 2016, בוצעה כריתה מלאה של פוליפ אחד ולקיחת ביופסיה מהפוליפ השני, בשל היעדר ציוד מתאים.
כשבועיים לאחר מכן קיבלה המנוחה מכתב בדואר שלפיו הפוליפ שלא נכרת הינו שפיר. היא המשיכה בחייה, ובאוגוסט 2020 עברה לדיור מוגן, שם עברה בדיקות דם שהצביעו על אנמיה קיצונית. בשל כך הופנתה להמשך בירור, לרבות קולונוסקופיה שאבחנה את הפוליפ כממאיר, ונאלצה לעבור כריתת מעי. בחלוף כשנתיים וחצי נוספות, הלכה לעולמה בגיל 81.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט, באמצעות עו"ד אנה אונגר ממשרד אונגר-שויגמן, טען אחי המנוחה, כמנהל עיזבונה, כי "מכבי" העניקה לאחותו טיפול כושל ורשלני, וכי הוא זה שהוביל להתפתחות הגידול הממאיר ולקיצור תוחלת חייה. לו פעלה קופת החולים להסרת הפוליפ בשלמותו בעת גילויו, נטען, התפתחות המחלה הממאירה הייתה נמנעת, והמנוחה הייתה חיה יותר שנים.
מנגד טענה "מכבי", באמצעות עו"ד עטרה מירב-ברגר, שהמנוחה פעלה בשאננות כאשר היעדר שיתוף הפעולה מצדה הוא שגרם לתוצאה הטראגית. "לא ניתן לבוא בטענות אל הצוות הרפואי רק כיוון שלא סיפק שירותי שמרטפות, ולא דאג לגרור אותה לביקורת", טענה הקופה.
מכתב בדואר? לא מספיק
אלא שטענה זו זכתה לביקורת חריפה מאת השופט מסורי: "אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, ואף יש להצר על חלק מהביטויים אשר ננקטו ביחס למנוחה". אכן, כתב השופט, עצם הטענה שרופא אינו יכול להכריח מטופל לעבור פרוצדורה רפואית כלשהי היא נכונה, "אולם במה דברים אמורים? כאשר המטופל קיבל את מלוא המידע המצוי בידי הרופא ומודע לסיכונים הכרוכים באי-הגעה לבדיקה".
ואולם למסקנת השופט, במקרה זה המנוחה לא הייתה מודעת לסיכוני הותרת פוליפ השפיר במעי שלה, אשר תואר בפסק הדין כפצצה מתקתקת. "הוכח בפניי כי המידע אשר היה בידי המנוחה לא נגע כלל להכרח לכרות את הפוליפ אשר נותר בגופה, ולא כלל את הסיכון של התמרה בה פוליפ שפיר הופך לממאיר. לפיכך, לא ניתן לומר כי המנוחה 'בחרה' שלא להמשיך את המעקב, ובוודאי שלא 'בחרה' להימנע מלעבור פרוצדורה רפואית כלשהי", כתב.
בתוך כך תהה השופט, בלשון רטורית, האם חובת "מכבי" כלפי המנוחה הסתכמה בשליחת המכתב בדואר שמציין כי הפוליפים שפירים בלבד - זאת כאשר קיימת דחיפות מצילת חיים להסרת הפוליפ הנותר, ומבלי שקיבלה מידע כלשהו על הסכנה הכרוכה באי-הסרתו? על הרקע הזה נקבע שקופת החולים התרשלה באי-היידוע על ההכרח שבכריתת הפוליפ, ומכאן שעליה לפצות את עיזבון המטופלת.
- ב"כ התובע: עו"ד אנה אונגר ממשרד אונגר-שויגמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עטרה מירב-ברגר
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
