עבריין המס ביקש להשתקם מחובות של 8 מיליון שקל

האיש פתח בהליך חדלות פירעון, אך רשות המסים התנגדה למחיקת חוב של מיליוני שקלים שנוצר משימוש בחשבוניות פיקטיביות. בית המשפט קבע כי אין תועלת בהליך משום שהחוב אינו בר-הפטר

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש גבר החייב לנושיו כ-8 מיליון שקל, על ביטול הליך חדלות הפירעון שלו, לאחר שנקבע כי חובו לרשות המסים, בסך כמחצית החוב, נוצר עקב שימוש בחשבוניות פיקטיביות ואינו בר-הפטר. סגנית הנשיאה חנה קיציס קבעה כי אין הצדקה להמשיך בהליך, בין היתר לנוכח היעדר תועלת לנושים וסימני שאלה בנוגע להתנהלותו הכלכלית של החייב.

במאי 2024 ניתן לבקשת האיש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומונה נאמן לנכסיו. במסגרת ההליך הצהיר על חובות בסך 8,044,243 שקל והוגשו נגדו תביעות חוב - בין היתר של רשות המסים, בסכום של כ-4,000,000 שקל - אשר התבססה על חיוב בכפל מס בעקבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות.

ביולי אותה שנה הורשע האיש, על-פי הודאתו, בעבירות מע"מ הקשורות לניכוי מס תשומות וקיזוז מע"מ באמצעות חשבוניות פיקטיביות. שנה לאחר מכן נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 35 אלף שקל.

בעקבות גזר הדין ביקשה רשות המסים להחריג את החוב מההפטר, בטענה שנוצר במרמה. בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדתה וקבע כי אין תועלת כלכלית או שיקומית בהמשך ההליך, ולכן הורה על ביטולו.

האיש ערער למחוזי וטען כי הרשעה בעבירות מע"מ אינה מלמדת אוטומטית על מרמה לצורך שלילת הפטר. לדבריו, בית המשפט הפלילי התייחס לעבירות כטכניות ובמדרג חומרה נמוך יחסית. עוד טען כי היה מקום להמשיך בהליך לגבי יתר חובותיו, במקום לבטלו לחלוטין.

מנגד טענו רשות המסים והנאמן כי החוב נוצר במרמה, וכי המשך ההליך לא יועיל לחייב או לנושיו.

סימני שאלה כלכליים

השופטת קיציס דחתה את הערעור. היא הסבירה כי חוק חדלות פירעון מחריג מהפטר חובות שנוצרו במרמה, וכי השימוש בחשבוניות פיקטיביות כרוך בתכנון מוקדם, בתחבולה ובחוסר יושר.

"הליך חדלות הפירעון נועד להגן על חייב תם לב אשר נקלע לקשיים כלכליים באופן בלתי מכוון, ולא להעניק הגנה למי שייצר את חובו במרמה", הדגישה השופטת. היא קבעה שחוב המע"מ של המערער אינו בר-הפטר, ואישרה גם את ביטול ההליך כולו. בהקשר זה ציינה כי לא תצמח לנושים תועלת מהמשכו.

בהחלטתה התייחסה גם לטענות הנאמן בדבר התנהלותו הכלכלית של האיש. בין היתר נטען כי הוא אינו ממצה את כושר השתכרותו, וכי ניהל פעילות כלכלית באמצעות חשבון הבנק של אשתו. לחשבון הופקדו במשך כשנה למעלה מרבע מיליון שקל שלא שוקפו בדוחותיו החודשיים, ובהם הפקדה של 150 אלף שקל שרובה נמשכה בתוך שבוע ללא הסבר מבוסס.

בנוסף הצביע הנאמן על עסקת נדל"ן בהיקף של 5.5 מיליון שקל, שבמסגרתה ביקש האיש לרכוש זכויות במקרקעין באמצעות אשתו.

השופטת קבעה כי סימני השאלה הללו מחזקים את המסקנה שאין מקום להתערב בביטול הליך חדלות הפירעון. האיש חויב לשלם הוצאות בסך 6,000 שקל, מחציתן לרשות המסים ומחציתן לנאמן.

• ב"כ רשות המסים: עו"ד מיכל פורת
• ב"כ הממונה על חדל"פ: עו"ד נחמה אבן ספיר
• ב"כ הנאמן: עו"ד סטניסלב סידורוב
• הנאמן: עו"ד יעקב גורנשטיין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.