אב לשניים תבע להפחית את סכום המזונות שנפסקו לחובתו לפני כשנה בהסתמך על ההלכה מיולי 2017 שחילקה את נטל המזונות באופן שוויוני במצבי משמורת משותפת. התביעה נדחתה מחוסר עילה.
פסק דין חדש מבהיר כי אין לתבוע הפחתה במזונות רק בשל ההלכה החדשה של העליון. בינואר 2017 חויב אב לשלם מזונות בסך 2,200 שקל בחודש. לאחר פרסום פסק הדין התקדימי הוא פנה לבית המשפט בבקשה לבטל את התשלום החודשי. השופטת תמר סנונית פורר פסקה שהוא לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי ודחתה את התביעה על הסף.
בני הזוג, הורים לילדים בני 5 ו-10, נישאו ב-2004 ונפרדו ב-2015. בסוף שנת 2016 ניתן פסק דין בתביעת משמורת שהגישה האם ונקבע שהילדים ישהו עם האב יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.
כחודש וחצי לאחר מכן נפסק שהאב ישלם מזונות בסך 1,100 שקל לכל ילד מידי חודש, בתוספת חצי מההוצאות הרפואיות החריגות והוצאות חינוך מסוימות.
ביולי 2017 נקבעה בבית המשפט העליון הלכה היסטורית שלפיה במקרים של משמורת משותפת ויכולות כלכליות דומות של הורים לילדים בני 6-15, נטל המזונות יחולק באופן שווה בין האב והאם.
כחודשיים לאחר מכן הגיש האב תביעה לביטול תשלום המזונות החודשי. הוא טען שדי בהלכה התקדימית כדי לבטל את חיובו במזונות ואין זה צודק להותיר את החיוב על כנו באופן שיוצר חוסר שוויון בין ההורים.
האם טענה מנגד כי יש לסלק את התביעה על הסף מאחר שגם לגרסת האב אין שינוי נסיבות מהותי שבגללו מוצדק לדון מחדש בסכום המזונות. היא הוסיפה שמצבו הכלכלי של האב השתפר כך שהמזונות שנפסקו נמוכים והיא זו ששקלה האם לערער על גובהם.
לטענתה, ההלכה החדשה של העליון חלה רק על תיקים חדשים או תיקים שמתנהלים עדיין בערכאות ולא על פסקי דין סופיים.
סופיות הדיון
השופטת תמר סנונית פורר מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהירה כי על פי הפסיקה הלכות חדשות של בית המשפט העליון משפיעות על הליכים ״תלויים ועומדים״ שטרם הסתיימו בערכאות נמוכות יותר. ברמה המעשית, יש לאפשר לצדדים להעלות טענות המתייחסות להלכה החדשה כל עוד פסק הדין בעניינם לא הפך לסופי.
מאידך, תיקים שניתן בהם פסק דין חלוט שאינו ניתן לערעור, אין להורות על ביטולם רק בשל פרסום הלכה החדשה.
השופטת הוסיפה כי יש לתת משקל מכריע לעקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. היא הבהירה כי אמנם בעניינים הנוגעים לקטינים הפסיקה היא דינמית וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך זאת רק במקרים של שינוי בנסיבות.
״העתרות לבקשתו של האב כאשר לא חל גם לא לשיטתו כל שינוי נסיבות – מהותי ולא מהותי – משמעה כי כל פסקי הדין למזונות שניתנו בטלים״, כתבה השופטת. היא גם ציינה בהקשר זה כי ההלכה החדשה לא שינתה את ההלכה הקיימת שלפיה יש להצביע על שינוי נסיבות מהותי בתביעה להפחתה או הגדלה של סכום המזונות.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה על הסף בהיעדר עילה.
האב חויב בהוצאות של 2,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד משפחה אונגר לטין
- ב״כ הנתבעת: עו"ד ירקוני
עו"ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין