בית הדין הרבני דחה את בקשת האיש לבטל סעיף שמחייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש לאשתו לשעבר. בין היתר נקבע כי טענות העושק והכפייה שהעלה לא הוכחו וכי הוא לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי.
בתביעה שנדחתה לאחרונה בבית הדין הרבני בחיפה התבקשו הדיינים לבטל סעיף בהסכם בו התחייב גרוש לשלם לגרושתו 3,000 שקל לחודש מיום יציאתה לפנסיה ועד סוף ימיה. הדיינים כתבו בין היתר כי הזמן הרב שחלף מחתימת ההסכם מעלה חשש שטענות הבעל הועלו רק בניסיון להשתחרר מהחיוב.
בבקשה לביטול הסעיף טען הבעל כי תנאי הגירושין נכפו עליו. הוא הסביר שסבל מקושי בתפקוד המיני והאישה איימה עליו שתפרסם את הדבר ברבים. בנסיבות אלה, הוא נאלץ לחתום על הסכם שנוסח לפי דרישותיה.
עוד טען האיש כי ההסכם נחתם מתוך הטעיה שכן הוא עולה ממנו לכאורה תמונה שוויונית של איזון נכסים בעוד שבפועל האישה קיבלה זכויות רבות משלו.
הוא הוסיף כי יש לבטל את ההסכם בשל שינוי נסיבות. לדבריו, יש להחיל על המקרה את הכלל שלפיו סכומי מזונות אינם ״סוף פסוק״ וניתן לשנות את גובהם או לבטלם במצב של שינוי נסיבות מהותי.
הגרוש הסביר כי מאז חתימת ההסכם מצבו התדרדר מבחינה בריאותית וגם מצבו הכלכלי אינו כפי שהיה עקב הלוואה של 100,000 שקל שנתן לבנו שמת בנסיבות קשות.
האיש סיכם כי אם יידרש לשלם את הסכום לגרושתו הוא לעולם לא יזכה ליציבות כלכלית.
האישה טענה מנגד כי הצדדים חתמו על ההסכם בפני עורך דין והוא אושר בבית הדין, מה שמוכיח הבנה מלאה של הפרטים.
לדבריה, אין בסיס לטענות העושק והכפייה שכן התובע הוא שרצה להתגרש בעוד היא הייתה מעוניינת לשמור על ביתם.
בנוסף דחתה האישה את הטענות על חלוקה לא מאוזנת והציגה חשבון שלפיו כל צד קיבל נתח דומה מהנכסים. היא הוסיפה שמצבם הכלכלי של השניים דומה ושלא מתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בתשלום החודשי.
לא ״מזונות״
הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב ישראל דב רוזנטל והרב סיני לוי דחו את התביעה. הם ציינו כי האיש לא הוכיח שהאישה איימה עליו. לדבריהם, בהיבט ההלכתי ספק אם יש באיום בסוג זה כפייה שמצדיקה ביטול הסכם. כמו כן, השיהוי של שנים רבות בהעלאת הטענה מעלה חשש שמדובר רק בניסיון להשתחרר מהחיוב.
עוד קבעו הדיינים שטענת ההטעיה חסרת בסיס שכן לא הוכח שהוצגו לאיש בזמן הגירושין עובדות לא נכונות. הם גם לא השתכנעו שיש חוסר איזון מהותי בין הנכסים שקיבלו הצדדים. עוד כתבו הדיינים כי ההסכם אושר בבית הדין וסביר להניח שהוא ווידא שהצדדים מבינים את תוכנו.
ביחס לטענת שינוי הנסיבות הסבירו הדיינים כי הסכום שבמחלוקת אינו חיוב מזונות אלא התחייבות כספית שמטרתה הטבת מצבה הכלכלי של האישה. זאת, מאחר שהצדדים כבר אינם נשואים ולאחר הגירושין אין חיוב מן הדין במזונות הגרושה.
הם ציינו כי אמנם שינוי נסיבות מהותי מצדיק התערבות במזונות ילדים או מזונות אישה שמקורם בחיוב הלכתי אך זה אינו המצב כשמדובר בהתחייבות כספית רגילה.
בכל מקרה לדבריהם לא ניכר שיש במקרה זה ״שינוי נסיבות מהותי״. שינויים במצבו הרפואי של התובע שנובעים מהתבגרות טבעית היו צפויים במועד חתימת ההסכם, סיכמו הדיינים.
- ב״כ התובע: עו"ד משפחה ירדנה אליצור
- ב״כ הנתבעת: עו"ד דניאלה יובנוביץ טויטו
עו"ד יוסי עקיבא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין