ביה"ד הרבני: "מודים לה' על החזרת הסמכות לדון במזונות"

דייני בית הדין הגדול ניצלו ערעור על החלטה לבטל חיוב במזונות בשל חוסר סמכות, מהתקופה שקדמה לתיקון החוק, כדי לברך על המוגמר

פסק הדין עסק בהורים ל-2 שנפרדו אחרי שנות נישואים רבות. לתביעת הגירושים שהגישה האם נכרכו מזונות הילדים. בתגובה הגיש האב בקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות - שבהתחלה אומנם נדחתה, אך בהמשך התקבלה על רקע פסיקת בג"ץ שלפיה בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות אגב כריכה. האזורי קבע שהתיק ייסגר, וכי ההחלטות שניתנו על-ידו מבוטלות למפרע.

בערעור שהוגש לבית הדין הגדול ציינה האם שמאז החלטת בית הדין האזורי הונחה הצעת חוק ממשלתית להחזרת הסמכות לבתי הדין, שבסבירות גבוהה תתקבל (כפי שאכן קרה), ומכאן שפסק הדין היה נמהר מדי. היא ביקשה להעביר את המשך הדיון בתיק להרכב אחר, אם וכאשר ערעורה יתקבל.

מנגד טען האב שאין לקבוע מציאות משפטית על סמך חקיקה עתידית שטרם נכנסה לתוקף, ולכן צדק האזורי כשסגר את התיק.

אלא שכידוע, לפני כשבועיים נכנס לתוקף התיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים אשר החזיר את הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות שנכרכו לתביעת גירושין - ללא צורך בהסכמת ההורה השני הצדדים.

טעות בשיקול הדעת

דייני הערעור קבעו שהחלטת האזורי לסגור את התיק בנסיבות הללו הייתה פזיזה מדי, זאת בשל אגרות ששלח הראשון לציון, הרב דוד יוסף, לדייני ישראל בתקופה שקדמה לכניסת התיקון לתוקף, בהן הוזהרו לבל יורו על מחיקת תיקי מזונות מחוסר סמכות."אנו נמצאים במאבק משפטי וחקיקתי להכרה בסמכות בתי הדין לדון במזונות הילדים, ויש להמתין ולראות מה ילד יום", כתב אז הראשון לציון.

יוצא אם כן, לדברי הדיינים, שעוד קודם לתיקון החוק היה על בית הדין האזורי להמשיך ולדון במזונות ילדי הצדדים, ומכאן שקיימת טעות בשיקול דעתו שעה שקבע כי הוא נעדר סמכות לכך. "אין ספק כי פסק הדין נשוא הערעור לא היה ניתן לו הייתה ידועה שאפשרות תיקון החקיקה הינה מעשית וקרובה. קיימת אם כן חוסר מתינות הקרוב לטעות בשיקול הדעת בפסק הדין של בית הדין האזורי, שביטל בהינף יד את הסמכות ללא המתנה שנדרשה, עד לבהירות המצב החוקי והמשפטי", קבעו הדיינים.

הם ניצלו את קבלת הערעור כדי להודות "לבורא עולם על תיקון החקיקה וקיום דברי הנבואה 'ואשיבה שופטייך כבראשונה'. עתה ניתן לומר שסופו העיד על תחילתו, ואכן צדקו דברי נשיא בית הדין הגדול באיגרותיו לדייני ישראל". בשולי הדברים צוין שאף משיקולי יציבות משפטית, הסתמכות, אינטרס ציבורי וכיוצא באלה היה מקום לקבל את הערעור ביחס לביטול מזונות שכבר נפסקו, וזאת אפילו אם התיקון לחוק לא היה נכנס לתוקף.

"מתוך הודיה לבורא עולם, המצב כיום הוא שלבתי הדין הרבניים בישראל נתונה הסמכות לדון, אגב כריכה לתביעת גירושין, בכל ענייני מזונות הילדים", חתמו הדיינים את דבריהם. לפיכך הם קבעו שהחלטות בית הדין האזורי בעניין מזונות ילדי הצדדים עומדות בעינן, וכי התיק יוחזר לשם - בהרכב אחר, כפי בקשת האם - לצורך המשך ניהול ההליך.

• ב"כ המערערת: עו"ד ענבר לב
• ב"כ המשיב: עו"ד אורלי אסולין אברמוף
  

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.