ביהמ״ש הגביל זמני שהות של אב עם בתו על רקע חשד לפגיעה מינית

האב הכחיש שפגע בילדה והציע להיבדק בפוליגרף. אף שלא הובאו ראיות ממשיות למעשים השופט ארז שני ציין כי יש ״סימני אזהרה״ והאריך צו המגביל את זמני השהות

בחודש שעבר הגישה אם לשלוש בנות בקשה דחופה לקטוע את זמני השהות בין האב לבין הבת הקטנה. היא העלתה חשד לכך שהאב פוגע מינית בילדה והתבססה בעיקר על כך שבתה הגדולה, שניסתה להתאבד, סיפרה שאביה אילץ אותה כשהייתה ילדה לגעת באיבר מינו. השופט ארז שני סירב להפסקת המפגשים לגמרי אך הוציא צו שקובע שהאב ייפגש עם הילדה פעמיים בשבוע בנוכחות צד שלישי. לאחרונה האריך השופט את הצו ומינה לילדה אפוטרופא לדין.

לבני הזוג שלוש בנות, אחת מהן כבר בגירה. האם ביקשה להפסיק את המפגשים בין האב לבין הבת הקטנה. 

בין הצדדים התקיים הליך קודם ב-2017 בו עברו הילדות הערכה של שירותי הרווחה שהובילה למסקנה שהן לא נפגעו ממין אך יש בעיה של העדר גבולות בין האב לבין בנותיו. 

בבקשה החדשה האם סיפרה כי בתה הגדולה פתחה לאחרונה את סגור ליבה וסיפרה לה על פגיעות מיניות שביצע בה האב שנים קודם. האם הוסיפה כי הבת הייתה באשפוז בית בגלל ניסיון אובדני. 

בתחילת החודש קבע השופט ארז שני כי הרעיון של הפסקת הקשר בין האב לבתו ללא הגבלת זמן הוא ״רעיון שהדין אינו סובל״. 

עם זאת, הוא קבע שהניסיון האובדני וחוות הדעת של שירותי הרווחה בדבר חוסר גבולות מצביעים על סיכון כלשהו שלא ניתן להתעלם ממנו. 

השופט הורה לאם להגיש בקשה מסודרת ליישוב סכסוך ובינתיים קבע כי האב ייפגש עם הקטינה פעמיים בשבוע בנוכחות צד שלישי בצו שתוקפו 30 יום.  

עם פתיחת התיק ליישוב סכסוך ביקשה האם להאריך את תוקף הצו ולחייב את האב לחתום על טופס הסכמה לכך שהבנות הקטינות יעברו טיפול במרכז המתמחה בקורבנות פגיעה מינית.

האב התנגד לבקשות וטען כי האם יוצרת אווירה עכורה ומסיתה את הילדות נגדו בגין דברים שלא היו ולא נבראו.

הוא הציג סדרת מסרונים מהם עולה כי יחסיו עם בנותיו תקינים ואוהבים. 

יצורים מורכבים

השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב כתב כי ברור שפני הצדדים אינם להידברות ויש ביניהם הבדלי תפיסה הנוגעים לבטיחותן של שתי הבנות הקטינות ולשלום נפשן. בנסיבות אלה ראוי כי תיק יישוב הסכסוך ייסגר ותוגש תביעה רשמית בעניין המשמורת בתוך 20 יום.

לגופו של עניין כתב השופט כי המסרונים שהציג האב לא שכנעו אותו ש״הכל בסדר״. ״בני אדם גם כשהם צעירים, גם כשהם מתבגרים, גם כשהם ילדים הם יצורים מורכבים קוגניטיבית ורגשית. הם לעתים מנהלים מערכות מסרים כפולות, סבוכות ולמעשה בעניין הזה טוב שיאמר השופט לעצמו כי הוא יודע שעדיין אינו יודע״, כתב.

השופט קבע שמאחר שהבת האמצעית הביעה רצון לטיפול, האם יכולה לחתום על טופס הסכמה ללא צורך בהסכמת האב. 

ביחס לבת הצעירה התרשם השופט שבשלב זה הוריה אינם יכולים לשקול את טובתה בצורה ״נקיה״ ולכן הוא מינה לה אפוטרופא לדין שתבחר את זהות הגורם המאבחן והמטפל.

השופט הוסיף כי הנסיבות שהתקיימו בעת מתן הצו הראשוני לצמצום זמני השהות קיימות גם כעת, וביתר שאת לנוכח עדויות מהבת האמצעית, ולכן הוא מאריך את תוקפו ב-21 יום.

• ב״כ המבקשת: עו"ד צבי אשכנזי
• ב״כ המשיב: עו"ד אסי סגל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין