- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביהמ"ש: שיכון ובינוי לא גרמה ברשלנות למותו של פועל בניין
באוקטובר 2007, במהלך עבודות בניה בשכונת ממילא בירושלים, נפל פועל הבניין מחמד גואידאת אל מותו. באחרונה הגיע המשפט הפלילי נגד חברת הבנייה "שיכון ובינוי" –שהואשמה בגרימת מוות ברשלנות – לסיומו, והחברה זוכתה.
בעת שהפועל עסק בהתקנה וקיבוע חלונות בקומה ה-12 בבניין, איבד אחד הרכיבים, השוקל כ-700 ק"ג, את יציבותו וצנח אל צידו החיצוני של הבניין כשחוט פלדה שזור שקשור אליו נכרך בין רגלי הפועל. הפועל, שנפל איתו מגובה של כ-18 מטרים, נהרג במקום.
לכתבות נוספות בנושא:
פועל הבניין קיפח את חייו - הקבלן נענש בעבודות שירות בלבד
הרשעת עיריית ב"ש ומתאם מבני הציבור בעירייה בגרימת מוות ברשלנות
בעקבות האירוע הטראגי, הוגשו כנגד חברת הבנייה "שיכון ובינוי – סולל בונה", וכנגד מנהל אתר הבניה ומנהלי העבודה, כתבי אישום המייחסים להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הפרו את תקנות הבטיחות בעבודה ופעלו בניגוד אליהן.
בין היתר טענה המדינה כי הנאשמים התרשלו בכך שלא הכינו תכניות כתובות לביצוע העבודה ולאבטחה מפני נפילה, וכי העבודה בוצעה שלא לפי כללי העבודה המקובלים, שהיו יכולים למנוע את התאונה או למזער את תוצאותיה.
הנאשמים טענו להגנתם כי המדינה לא הוכיחה מה גרם לנפילת הרכיב ואיך בדיוק אירעה נפילתו של המנוח, וכי שיטת העבודה שהונהגה באתר הייתה ראויה ונאותה. לטענתם, גם אם הייתה המדינה מוכיחה כי התרשלו בקיום נהלי העבודה, לא הוכח כי רשלנות זו היא שגרמה למותו של הפועל. בנוסף טענו הנאשמים, כי המנוח וחברו לעבודה פעלו, על דעת עצמם, בניגוד להנחיות ולשיטת העבודה.
העובדים הודרכו מדי יום
השופט איתן קורנהאוזר ציין, כי הנאשמים פעלו בדרכים שונות על מנת לקיים את חובת הזהירות המוטלת עליהם. כך למשל, חברת הבנייה התקשרה וקיבלה ליוויי ממהנדס מומחה שבחן ואישר כל החלטה הקשורה למבנים. בנוסף, פסק השופט שהראיות מעידות כי החברה הקפידה על כללי הזהירות שחייבו את עובדיה, נהגה להדריך את העובדים בכל יום ולהחתים כל עובד על טופס הוראות בטיחות בשפתו - עליו חתם גם המנוח.
ממצאים אלה שומטים את הקרקע תחת טענת המדינה כי שיטת העבודה הייתה שגויה, בעייתית או לא נכונה, קבע השופט והוסיף גם, שכטענת הנאשמים, כלל לא הוכח כי שיטת העבודה היא שגרמה לתוצאת המוות.
בפסק הדין נמתחה ביקורת קשה על אופן חקירת התאונה בידי משרד התמ"ת בדגש על המנעותם לבצע תיעוד של החקירה ושחזור המקרה. כן הובעה ביקורת משפטית על החלטת פרקליטות מחוז ירושלים להגיש כתב אישום נגד הנאשמים כאשר כנגד המהנדס אשר אישר את שיטת העבודה וליווה את הפרוייקט נסגר התיק מהעדר אשמה.
לבסוף השופט קורנהאוזר קבע כאמור, כי הנאשמים לא גרמו ברשלנות למותו של הפועל, והורה על זיכויים.
את הנאשמים ייצגו עו"ד שי אילון ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות' ועו"ד ינון סרטל ממשרד רזניק, סרטל סהראי. את המאשימה ייצגה פרקליטות מחוז ירושלים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
