ביהמ"ש הורה: בת הזוג תירשם כאם מיום הלידה

"גם להורה הלא ביולוגי, 'הטוען להורות', מגיעה הזכות להכרה ולקבלת הסטטוס המתאים מיום לידת ילדו ולא מיום אחר שרירותי אשר יקבע על ידי בית המשפט", כתבה השופטת איריס אילוטוביץ' סגל בפסק דין חשוב לקהילת הלהט"ב.

בית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל את בקשתן של בנות זוג ל"צו הורות פסיקתי" על ילד שילדה אחת מהן בקיץ האחרון, והתיר שהילד יישא את שמות המשפחה של שתיהן. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל אישרה את הצו ללא צורך בתסקיר שירותי הרווחה וקבעה כי הוא יחול רטרואקטיבית - מיום לידת הבן.

כחודש לאחר הלידה הגישו בנות הזוג את תביעתן להכיר בבת הזוג כהורה נוסף לבנה הביולוגי של בת הזוג שילדה.

השתיים סיפרו שהן חיות כבנות זוג משנת 2006, כתא משפחתי לכל דבר ועניין. בחודש מרץ 2017 הן הצהירו על היותן ידועות בציבור בפני ארגון "משפחה חדשה" והונפקה להן תעודת זוגיות.

הן המשיכו וסיפרו שהבן נולד מתרומת זרע ששתיהן בחרו ורכשו יחדיו, ואף השאירו מנות נוספות בתקווה שכל אחת מהן תוכל להורות מאותו תורם. מאז הלידה, לדבריהן, הן מטפלות בתינוק יחדיו ונושאות שתיהן בכל העלויות הכרוכות בכך. בת הזוג רואה בו כבנה לכל דבר ועניין, וכך גם האם הביולוגית חשה.

נציג היועמ"ש לממשלה לא התנגד למתן צו הורות ביחס לקטין רטרואקטיבית החל ממועד לידתו, וזאת מאחר שהתביעה הוגשה בתוך 90 יום מאז הלידה.

השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל נדרשה להכריע בשלוש שאלות: האם לתת צו הורות ללא תסקיר שירותי הרווחה, האם לתת את הצו רטרואקטיבית החל ממועד הלידה או שמא רק ממועד מתן הצו והאם ניתן לפסוק שהתינוק יישא את שם המשפחה של שתי התובעות – לבקשתן כמובן – ללא צורך בהגשת תובענה נוספת.

השלכות רבות

השופטת הפנתה לנייר עמדה שבו פרסם היועמ"ש לממשלה את עמדתו בנושא צו הורות, והבהירה כי למעט קבלת תסקיר משירותי הרווחה התובעות עומדות בכל הקריטריונים – ובהם גיל, אורך הקשר והיעדר הרשעות בעבירות מין או אלימות.

אלא שגם בעניין התסקיר השופטת הזכירה שהיועמ"ש כלל לא ביקש אותו. חשוב מכך, השופטת עצמה ציינה שלדעתה אין צורך בתסקיר כתנאי "אוטומטי" בכל מקרה של בקשה לצו הורות, דבר שמכביד על שירותי הרווחה שלא לצורך.

חלק ניכר ומעניין מפסק הדין הוקדש לשאלת התחולה הרטרואקטיבית, כאשר השופטת הביעה את עמדתה הכללית בדרך אגב.

בניגוד לעמדה שהובעה במקרים אחרים שנדונו בשנים האחרונות בבתי המשפט, שלפיה ככלל יש לתת את צו ההורות מיום שניתן ולא לאחור מיום הלידה, השופטת אילוטוביץ'-סגל סברה כי הכלל צריך להיות מיום הלידה, ואילו החריג מיום הצו.

"גם להורה הלא ביולוגי, 'הטוען להורות', מגיעה הזכות להכרה ולקבלת הסטטוס המתאים מיום לידת ילדו ולא מיום אחר שרירותי אשר יקבע על ידי בית המשפט. לאדם יש תאריך לידה אחד ומאותו מועד ואילך מתחיל סיפור חייו", כתבה.

בהקשר זה השופטת אף ציינה כי להכרעה בשאלה וז יכולים להיות השלכות בהיבטים משפטיים שונים, ובהם דיני הירושה, זכויות וחובות של אפוטרופסות, מזונות משמורת, זכויות סוציאליות ותגמולי ביטוח לאומי.

בסופו של דבר, כל השאלות הוכרעו לטובת התובעות. השופטת הורתה למשרד הפנים לרשום את בת הזוג כהורה נוסף, ללא תסקיר, וכפועל יוצא מכך גם לרשום במשרד הפנים את שני שמות המשפחה של התובעות בשמו של הבן.   

·         שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין