ב-2009 הלקוח פתח חשבון בבנק לצורך ביצוע השקעות במעו"ף. מכיוון שהוא לא הפקיד את הביטחונות הנדרשים, הבנק ביצע פעולות לסגירת חשבונו והותיר את הלקוח עם יתרת חובה של כ-63,000 שקל. השופטת קבעה כי הבנק לא הוכיח שהפעולות שביצע היו סבירות.
לפני כ-7 שנים אדם שביקש לבצע עסקאות קניה ומכירה של אופציות מעו"ף בבורסה בתל אביב פתח לצורך כך חשבון ייעודי בסניף בר אילן של בנק מזרחי-טפחות.
לייעוץ בתחום:
עורך דין בנקים
באפריל 2009 האיש ביקש לסחור באופציות אך נחסם על ידי התוכנה שסיפק לו הבנק בשתי פעמים שונות. נציגי הבנק סירבו לבצע את הפעולות גם בשיחות טלפוניות, בטענה כי בחשבונו אין די ביטחונות.
זמן קצר לאחר מכן הבנק ביצע מיוזמתו פעולות לסגירת החשבון שבסופן נותרה בו יתרת חובה של 63,875 שקל.
במאי 2009 האיש הגיש תביעה נגד הבנק בבית משפט השלום בבאר שבע. הוא טען כי סירוב הבנק לאפשר לו את ביצוע הפעולות גרם לו לנזק כספי של כ-200,000 שקל. במקביל, הבנק הגיש נגדו תביעה להחזר יתרת החובה.
לפני מספר חודשים בית המשפט דחה את תביעת הלקוח וקיבל את תביעת הבנק. בעקבות זאת, הלקוח הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
לטענתו, סירוב הבנק לבצע את פעולות המסחר גרם לו נזקים חמורים. הוא טען כי בבוקר בו ביקש לבצע את הפעולה הראשונה העביר לחשבון כסף מזומן וניירות ערך מחשבונו בבנק הבינלאומי. למרות זאת, הבנק סירב להתחשב בכספים אלה והודיע לו כי ניתן יהיה לבצע את הפעולות רק למחרת.
המערער הוסיף כי לא היה מקום לקבל את תביעת הבנק שכן יתרת החובה נוצרה על ידי ביצוע פעולות ביוזמת הבנק. הוא הדגיש כי ביקש מהבנק לבצע פעולות של קניית אופציות שהיו מעלימות את הסיכון והמינוס בחשבון אך הבנק סירב.
הבנק טען מנגד כי בהתאם להסכמים שנחתמו מולו, המערער לא היה רשאי לבצע סחר באופציות ללא ביטחונות ראויים. לדבריו, העברת הכספים על ידי המערער ביום בו ביקש לבצע את המסחר לא הייתה יכולה לסייע לו שכן ניתן לראות את הכספים בחשבון רק למחרת.
הוא הוסיף כי פעולותיו לסגירת החשבון נעשו כדין לאחר שהמערער לא הפקיד בחשבון את הביטחונות הנדרשים.
לא כל כך פשוט
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע שרה דברת ציינה כי אופן התנהלותו של שוק המעו"ף, הביטחונות הנדרשים על מנת לפעול בו והסיכונים הכרוכים בפעולות אלה הם נושאים מורכבים שיש צורך להוכיח אותם באמצעות מומחה. לדבריה, בעניינים אלה אין די בהסתמכות על "ההיגיון הפשוט", שלטעמה אינו כה פשוט.
לדבריה, מכיוון שהמערער לא הגיש חוות דעת של מומחה, הוא למעשה לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו ואין די ב"דפי הסימולציות" שצירף.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענות המערער ביחס לתביעת הבנק. לדבריה, אמנם בהיעדר הביטחונות הבנק היה מוסמך לסגור את החשבון אך הוא לא הוכיח (וגם לא ניסה להוכיח) כי פעולות הסגירה היו הכרחיות וסבירות וכי לא ניתן היה לבצע אותן מבלי להותיר את החשבון ביתרת חובה.
בנסיבות אלה השופטת ביטלה את חיוב המערער לשלם לבנק את יתרת החובה. על רקע התנהלותו הבעייתית בדיון, המערער חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: לא צוין
- ב"כ הבנק: עו"ד אלישע כהן וליאל דאי בשם
* עורכת דין מאיה לביא עוסקת בדיני בנקאות
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין