לפסק הדין בעניין רוזנבלום (גורן) ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'
נוכח טענת תושבי שכונה בת"א, כי בניית מגדל חדש בשכונה גרמה להם למצוקת חנייה, שונתה תכנית המתאר והוקצו להם 80 חניות בחניון המגדל. לאחר שהתושבים נדרשו לשלם בגין החניות, עתרו לביהמ"ש בטענה כי החניות אמורות להיות בחינם. מה קבע ביהמ"ש?
בנובמבר 2000 פורסמה תכנית מתאר מס' 2769 לבניית מגדל מגורים במתחם הרחובות נהרדעא ובארי בתל אביב. תושבי השכונה שטענו כי התכנית לא נותנת מענה למצוקת החניה שלהם נוכח הבנייה ותוספת כלי הרכב של דרי המגדל, הגישו התנגדות לתכנית, וזו התקבלה, כשלבסוף שהוחלט, כי יוקצו 80 מקומות חניה בחניון המגדל עבור תושבי השכונה.
באפריל 2009 ולאחר שהושלמה הבנייה והמגדל אוכלס, טענו תושבי השכונה כי חלה הרעה באיכות חייהם, בפרט בהיבט החניה, וביקשו מהעירייה לממש את הקצאת מקומות החנייה, אשר בפועל כבר נבנו ע"י היזם אך הועמדו למכירה, במקום להינתן להם בחינם. מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין, הגישו התושבים עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א נגד עיריית ת"א, הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזם הפרויקט ונציגות הפרויקט.
התושבים טענו כי על העירייה ליישם מיידית את הוראות התכנית, ולהקצות להם 80 מקומות חניה בחינם, וכי החניות נבנו במטרה שישמשו אותם, אולם אם לא יימכרו נוכח מחירן, הרי שבפועל לא יהיה בהן שימוש, ובכך יש כדי להפר את התכנית. עוד טענו, כי מצוקת החנייה ועומס התנועה באזור בלתי אפשריים, וחיובם בתשלום עבור החנייה נוגד את תכלית התכנית, שכן הקצאת חניות ללא תשלום הינה פיצוי 'קל שבקלים' לתושבי השכונה שסבלו בשל הפרויקט.
העירייה והוועדה המקומית טענו בין היתר, כי כוונתן הייתה להקצות את מקומות החניה בתשלום, ומעולם לא התכוונו להטיל את חובת התשלום ליזם על הקופה הציבורית, וכך אף סוכם בפגישה שהתקיימה בינואר 2003 בלשכת התכנון המחוזית, בנוכחות עוה"ד של התושבים.
היזם הוסיף וטען, כי הסתמך על כך שהחניות יימכרו בתשלום, שאם לא כך ייגרמו לו נזקים כלכליים רבים.
חניה בחינם- פיצוי קל
סגנית הנשיא, השופטת שרה גדות קיבלה את העתירה. נפסק, כי תכנית המתאר שונתה לאור מצוקת החניה ועומס התנועה באזור, ושינויה מהווה פיצוי בגין הפגיעה באיכות חיי התושבים נוכח הבנייה, ולפיכך חיוב התושבים בתשלום עבור החניה אינה צודקת ואינה סבירה. כן נקבע, כי כטענת העותרים, אם לא ירכשו את החניות בשל חסרון כיס, לא יינתן להם למעשה שום פיצוי בגין הפגיעה בחניות, דבר שיהא בו משום הפרת תנאי התוכנית.
השופטת ציינה, כי היא ערה לסיכום הפגישה מינואר 2003 בה הביעו חברי המוסדות התכנוניים דעתם, כי על החנייה להיות בתשלום, אולם עמדה זו שסיכומה מהווה תרשומת פנימית סודית שלא פורסמה בפומבי, אינה יכולה לסתור את הוראת התכנית, בדבר הקצאת חניות ללא תשלום. כן הוסיפה השופטת, כי היא מודעת לכך שהקצאת החניות ללא תמורה עלולה לגרום לפגיעה קניינית ביזם, אולם מצוקת תושבי השכונה וזכותם למקומות חנייה חליפיים ללא תמורה, גוברת במקרה זה, בין היתר משום שמדובר בין עסקה בין היזם, הרשויות ותושבי השכונה, בה נטל חלק, והיא מהווה חלק מחובותיו על פי התכנית, מה גם שלא נראה כי תגרום לנזק בלתי סביר לרווחיו ביחס לכלל הפרויקט.
לפיכך קבעה השופטת כי יוקצו לתושבי השכונה 80 חניות בחניון המגדל ללא תשלום, וחייבה את העירייה, הוועדה המקומית, היזם והנציגות לשלם לעותרים הוצאות של 22,500 שקל.
לפסק הדין בעניין רוזנבלום (גורן) ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.