עריקות משולה לכדור שלג המתגלגל במדרון תלול: רבים העריקים שאינם מצליחים לשוב לתלם; שמצבם האישי או המשפחתי רק מחמיר בעודם מרצים את המאסר שהוטל עליהם; שעריקות נוספת, מיד עם צאתם מהכלא, נראית להם כמו הפתרון היחיד והנכון. במצב זה של אין ברירה, של הליכה מדחי אל דחי, יש לפעול בהקדם על מנת לסייע לעריק ולמזער את הנזק ככל שניתן.
משרדנו ייצג צעירים, שנמצאו בלתי מתאימים לשירות צבאי מפאת מחלות רפואיות או נפשיות שסבלו מהן או מצב משפחתי קשה וחריג שנקלעו אליו. על אף הבעיות נמנעו צעירים אלה - לעיתים בעטיין של בעיות אלו ממש - מלהציג לרשויות הצבא את המסמכים המתאימים להסדרת הפטור. הצבא, שלא היה מודע למצבם, הכריז עליהם כמשתמטים או עריקים ופעל למצות עמם את הדין. עד שיושרו ההדורים נגרמה לצעירים אלו עגמת נפש רבה - בימי המעצר, בהגשת כתב אישום נגדם ואף בגזירת עונשם - שהייתה יכולה להיחסך לו היו זוכים לייצוג משפטי מוקדם יותר.
נראה, למרבה הצער, שעל אף המדיניות המוצהרת של צה"ל לשקם צעירים בסיכון באמצעות השירות הצבאי, דווקא כתוצאה מהשירות התובעני הפך הצבא ל"בית חרושת לרישום פלילי" עבור אותם צעירים בדיוק. אז כיצד ניתן למזער את הנזק ככל הניתן?
אם כבר ערקתם, קצרו את התקופה
עונש בגין עריקות נגזר בראש ובראשונה ממשך תקופת העריקות ופחות מהנסיבות שהביאו אליה. המשאבים המועטים של המשטרה הצבאית אל מול מספרם העצום של העריקים מביא לכך שמרבית העריקים לא ייעצרו באופן יזום, אלא המערכת תמתין שיסגירו את עצמם או שיעצרו בבדיקות אקראיות של משטרת ישראל. התייצבות מוקדמת יכולה להוות את ההבדל בין שיפוט משמעתי לשיפוט בבית דין, הכולל גם רישום פלילי ועונש מאסר.
התייצבו קודם לתקופה שמובילה לכתב אישום.
כאמור, לא בכל מקרה יוגש כתב אישום. על פי הקריטריונים הנהוגים כעת, כנגד מי שהשתמטו משירות (כלומר, מעולם לא הגיעו לבקו"ם) יוגש כתב אישום רק אם השתמטו לתקופה של למעלה משנה מהיום הנקוב בצו.
עריקים שהגיעו לבקו"ם וערקו ממנו בטרם שובצו ליחידה צבאית - כתב האישום נגדם יוגש לאחר כארבעה חודשים. מי ששובץ ליחידה צבאית וערק ממנה לתקופה של למעלה מחודשיים וחצי - יזכה לראות את בית הדין הצבאי מבפנים.
בכל מקרה, מי שערק לאחר שכבר נשפט בגין נפקדויות או עריקויות קודמות - יחולו עליו קריטריונים שונים ומחמירים יותר. כך למשל, תקופות נפקדות הקודמות יילקחו בחשבון לצורך מניין רף הימים שמצוין לעיל.
דאגו לייצוג משפטי מראש
מרגע מעצרכם תתקשו לפעול להגנתכם בעצמכם וחופש התנועה והפעולה שלכם ישללו כמעט לחלוטין. לא תוכלו להשיג מסמכים נחוצים להגנתכם או לבחור את עורך דין ותיאלצו להיעזר בבני המשפחה בלבד. בנסיבות אלו, הסיכוי שעורך הדין יגיע כבר לדיון המעצר הראשון הוא נמוך מאוד, מה שעלול לפגוע בהצלחת ההליך.
מניסיוננו, התערבות משפטית בשלבים מוקדמים ופניה לגורמי האכיפה טרם להסגרה או מיד לאחריה מונעת תסבוכות מיותרות ומביאה, במקרים רבים, לביטול ההליך הפלילי. לכן, מי שעומדים להסגיר את עצמם, מוטב שיעשו זאת לאחר שבחרו עורך דין לטעמם ווידאו שיוכל להיות זמין ולהיערך לייצוגם עוד לפני תחילת ההליך המשפטי. עורך הדין יפעל למניעת ההעמדה לדין ואף למניעת המעצר עצמו, במקרים המתאימים.
הצטיידו במסמכים וחוות דעת.
אם הסיבה לעריקות היא החמרה במצב הנפשי, יש להצטייד בכל המסמכים הרלוונטיים עוד מתקופת הילדות. אם אין כאלה, מומלץ לפנות למומחה - באמצעות קופ"ח או באופן פרטי - ולקבל אבחון מקיף.
כדאי לזכור, שבסיסי הכליאה מוצפים והעומס על הקב"נים רב, לכן גם חוות דעת של עובדים סוציאליים או שירותי רווחה אחרים עשויות לשפוך אור על מצבכם ולסייע לכם ולשופט לקצר את ההליכים.
אם הסתבכתם בחובות לגורמים פרטיים, לכל הפחות נסו להצטייד במכתבים של בני המשפחה שיכולים להעיד על כך.
מסרו גרסה מלאה.
באחד הטפסים שנמסרים לעריקים במעצר, הם נשאלים אם הם מודים במעשה ומתבקשים להסבירו. עריק שלא קיבל צוו, לא ידע שהוא אמור להתייצב, חשב שיש לא פטור או שערק מסיבה שכלל אינה תלויה בו - אל לו להודות, ובמקום זאת עליו לפרט בטופס את הסיבה לעריקות. שיקלו את תשובתכם בכובד ראש בטרם תענו וזכרו שבשלב זה אתם רשאים להתייעץ עם עורך דין.
רוצים דוגמא? לשכת הגיוס איבדה תצהיר דת שהגישה צעירה ועל כן הופיעה הצעירה ברשומות כעריקה. כשנעצרה, ציינה מיד שהגישה תצהיר דת ופעלה כחוק. עובדה חשובה זו הביאה לביטול ההליכים מיד עם תחילתם. לו היתה הצעירה מסתירה עובדה זו מפני מי שעצר אותה, היא יכולה היתה להישלח למעצר ארוך על לא עוול בכפה.
בבית הדין הצבאי אין "הרשעה אוטומטית" והצבא יצטרך להוכיח בראיות שגויסתם כדין וטופלתם בהתאם. אם נעדרתם בנסיבות מיוחדות, זה הזמן לפרטן - יתכן והנסיבות יובילו לכך שהפרקליטות הצבאית תימנע ממיצוי הדין ותוותר על כתב אישום.
לא קיבלו אתכם בכלא הצבאי? דרשו מסמך רשמי.
עריקים שמעוניינים להסגיר את עצמם והגיעו לשם כך לכלא הצבאי אך לא התקבלו או לא הוכנסו אליו - אל להם לעזוב בטרם דרשו וקיבלו תיעוד כתוב לכך.
במקרים רבים בסיסי הכליאה מסרבים לקלוט עריקים מסיבות שונות - מחסור במקומות כליאה, שעה מאוחרת ועוד. כל טענה של העריק בבית המשפט בסגנון "הגעתי ולא קלטו אותי" לא תתקבל בלעדי תיעוד ואסמכתא רשמית. טענות מגובות בהוכחות הביאו להקלה משמעותית בעונש. על כן, יש לשרבט מסמך ולבקש חתימה מהשומר. לרוב, פעולה זו לבדה תביא לקליטת העריק במתקן הכליאה.
גם לעריקים יש זכויות משפטיות.
לא כל עריק מחויב לשהות במעצר ובתי הדין הצבאיים מתחשבים בנסיבות האישיות ובמקרים מסוימים משחררים ממעצר. גם כתב אישום אינו גזירת הגורל וייצוג משפטי נכון עשוי לשכנע את הפרקליטות שלא להגישו. גם אם הוגש כתב האישום, ניתן להגיש בקשה לביטולו.
פעלו למצות את זכויותיכם בכל דרך, אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם בתסבוכת משפטית שעלולה ללוות אתכם גם בעתיד ולסגור בפניכם דלתות רבות. כדאי לזכור, שעריקים לתקופות קצרות נשפטים ביחידותיהם או בבסיסי הכליאה והיתר נשפטים בבית דין צבאי וצפויים לעונשי מאסר ממושכים, שהרישום בגינם עלול ללוות אותם עד 17 שנים ממועד ההרשעה. המטרה היא להימנע ככל הניתן מתקופת מאסר משמעותית ומרישום פלילי ולסגור את התיק בזמן הקצר ביותר.
* עו"ד יובל קגן, בעל משרד המתמחה בדיני צבא, סגן יו"ר ועדת צבא ובטחון של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז ושירת בעברו כסנגור פיקודי בדרגת רס"ן בסנגוריה הצבאית וכתובע צבאי בכיר בפרקליטות הצבאית.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחיות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבקים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין