בני הזוג, שעלו לישראל לפני 19 שנים, חתומים על הסכם ממון צרפתי שקובע הפרדת רכוש. במשך השנים הבעל שגשג בעסקים והם צברו נכסים רבים. בית המשפט נדרש להכריע כיצד יחולק הרכוש
בית המשפט למשפחה באשדוד הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות לחלוקת רכוש שהגישו בני זוג שחתומים על הסכם ממון צרפתי שקובע הפרדת רכוש מוחלטת.
לאחר שנקבע כי התביעות יידונו לפי הדין הצרפתי, החליטה השופטת עפרה גיא כיצד יחולקו הנכסים הרבים שצברו במשך השנים בעקבות הצלחה עסקית של הבעל, חלקם נרשמו על כל אחד בנפרד. בתוך כך נקבע כי מאחר שיש פער כלכלי עצום בין הצדדים ולנוכח תקופת הנישואים הממושכת, הבעל יפצה את אשתו ב-1,140,000 שקלים בהתאם לכלל ה"פיצוי המשווה" שבחוק הצרפתי. הפיצוי ייפרש לתשלומים של 9,500 שקלים לחודש למשך 10 שנים.
הגבר בן 46 ואילו האישה בת 61. הם התחתנו ב-1999 בצרפת וב-2003 עלו לישראל. ב-2016 הם נפרדו. לפני נישואיהם הם חתמו בצרפת על הסכם ממון שקבע הפרדת רכוש. לאורך השנים הם רכשו דירות וחנויות בארץ ובצרפת – חלק מהנכסים נרשמו על שניהם וחלק על שם כל אחד מהם בנפרד.
במסגרת תביעות רכוש הדדיות שהגישו אחד נגד השנייה ב-2017-2018 נקבע, בהתאם לבקשת הבעל ובניגוד לרצונה של האישה, כי החלוקה תתבצע בהתאם לדין הצרפתי והסכם הממון.
השופטת עפרה גיא הכריעה בתביעה בהתאם לחוות דעת מומחה לדין הצרפתי שהוגשה בתיק. בין היתר נקבע כי הנכסים המשותפים יחולקו שווה בשווה אבל הבעל יהיה זכאי להחזר חלקי עבור השקעות שביצע בהם כמו שיפוץ וכדומה. לעומת זאת, האיש הצליח לסתור את חזקת הבעלות הבלעדית הצרפתית של האישה בדירה שרשומה על שמה, כיוון שהציג ראיות שנרכשה מכספים בחשבונות משותפים, ולפיכך הוא זכאי להירשם כבעלים במשותף.
אין אופק כלכלי
כמו כן חייבה השופטת את האישה להחזיר לבעלה כספים על חובות ופיצויים ששילם על עיכוב במסירת בית שמכרו. בנוסף, נקבע כי לא הצליחה לסתור את חזקת הבעלות בחברות שרשומות על שם הבעל, ולפיכך נקבע שאין לה בהן זכויות.
בסיכומו של עניין נקבע כי בית המגורים של בני הזוג יימכר והתמורה תחולק ביניהם שווה בשווה. לגבי יתר הנכסים המשותפים, שנמצאים בצרפת, הם יצטרכו להגיש תביעות לפירוק שיתוף שם, כיוון שבית המשפט לא יכול להורות כיצד לבצע אותו או לפקח עליו. עוד נקבע כי הם יערכו התחשבנות על הכנסות והוצאות מהנכסים המשותפים מיום שבו עזב הבעל את הבית.
לבסוף, השופטת קבעה כי האישה זכאית ל"פיצוי משווה" על פי הדין הצרפתי, שמטרתו לפצות את בן הזוג שנפגע כלכלית מהגירושים. זאת, בין היתר לנוכח העובדה שהאיש הוא זה שפרנס את הבית ושגשג בעסקיו, בזמן שהאישה לא פיתחה מעולם קריירה.
השופטת הדגישה כי אחרי נישואים של יותר מ-16 שנים, הוא יצא מהנישואים עם אופק כלכלי רחב ורכוש רב ואילו האפשרויות הכלכליות שעומדות בפני האישה, בגילה ובמעמדה המקצועי, מעטות מאוד.
לפיכך, השופטת קבעה כי הבעל ישלם לה 9,500 שקלים בחודש למשך 10 שנים, ובסך הכל 1,140,000 שקלים. מסכום זה יוכל לקזז את הפיצויים שבהם חויבה האישה במסגרת פסק הדין.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד לירן פרידלנד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין