לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו איסור פרסום על ספר שכלל פרטים שיש בהם כדי לזהות את הגיבורה עם בת זוגו לשעבר של הסופר, וחייב את הסופר לשלם פיצוי של 200,000 ש"ח.
אישה שבן זוגה לשעבר הוציא ספר אשר חיי הגיבורה המתוארת בו זהים לחייה, ומאפשרים זיהויה בנקל, הגישה תביעה כנגדו וכנגד ההוצאה לאור בה נתבקש ביהמ"ש לאסור על פרסום הספר ולהורות על איסוף כל הספרים שהודפסו, וכן לפצותה ב 700,000 ש"ח בגין הנזקים הנפשיים והממוניים שנגרמו לה לאור חשיפת חייה קבל עם ועדה.
התובעת טענה, כי בספר מתוארת מערכת היחסים האינטימית (לרבות המינית) שלה עם הסופר, מערכת היחסים שלה עם הוריה ופרטים נוספים רבים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותה ובשמה הטוב באופן אנוש, כאשר מדובר בספר אוטוביוגרפי המתאר "בדיוק מצמרר" את מערכת היחסים שלה עם הסופר, תוך שימוש בפרטים רבים הייחודיים לה, כך שבני משפחתה ומכרים רחוקים כקרובים יכולים לזהותה בנקל כדמות המתוארת בספר.
הסופר טען מנגד, כי מדובר ברומן דמיוני, שאיסור פרסומו עלול להמיט כליה על הז'אנר ולפגוע אנושות בחירות היצירה, בשיח התרבותי ובאינטרס הציבורי. עוד טען, כי התובעת ידעה על הספר מתחילת דרכו והסכימה לפרסומו. ההוצאה לאור טענה, כי לא הייתה יכולה או צריכה לדעת על הפגיעה בפרטיות התובעת, אם הייתה, שכן הסופר הגדיר את ספרו כיצירה דמיונית.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה, כי חירות היצירה הספרותית יקר לליבה של כל חברה תרבותית, וכנגזרת של חופש הביטוי, מהווה את זכותו הטבעית של האדם להביע את דעותיו, רעיונותיו, רגשותיו ומחשבותיו, אולם מולה עומדת זכות הפרטיות, אשר נועדה להגן על מחשבותיו, רגשותיו, רעיונותיו ודעותיו של אדם, באמצעות מניעת חשיפתם ברבים.
במקרה זה, האיזון בין חירות היצירה לבין זכות הפרטיות מחייב את הקביעה, כי מדובר בפגיעה חמורה ביותר בפרטיות, כאשר אין בטענת הבדיון שהעלה הנתבע כשלעצמה כדי להעניק לו הגנה, נסיבות בהן תיאור דמות הגיבורה בספר כולל מידע כמותי ואיכותי של פרטים המאפשרים לזהות בנקל את התובעת, ובהם גילה, מראיה, עיסוקה הייחודי, מקום לימודיה, עבודתה ומגוריה, פרטים מזהים על הסופר עצמו שהיה בן זוגה, ועוד- פרטים שאפשרו לבני משפחתה, מכירה ומקורביה של התובעת לזהותה באופן וודאי כגיבורת הספר.
"אחיזתו של הספר במציאות האמיתית של יחסי הצדדים, הן במקום, הן בזמן, הן בתיאורה של הגיבורה, בעיסוקה, במקום עבודתה, במקום מגוריה, ביצירתה הייחודית, במעשיה ועוד, מצבור של פרטי אמת שלקורא הקרוב קשה להימלט מהם, המפריך את טענת הבדיון והופך אותה לטענה ריקה. פרסום מצבור פרטים אלה בגדרו של הספר, עבור קרוביה ומכריה של התובעת, כמוהו כפרסום שמה של התובעת", כתבה השופטת והוסיפה, כי התובעת לא נתנה הסכמתה "מדעת" לפרסום הפרטים, שכן הספר במלואו לא הוצג לה, ולא התבקשה הסכמתה לפרסומו.
התביעה נגד ההוצאה לאור נדחתה שכן נפסק,כי לא הוכח כי ההוצאה ידעה כי הספר מכיל פרטים אשר פוגעים בפרטיות התובעת וכי לא ניתן לצפות מהוצאה לאור שתשמש כ'חוקר פרטי' בכל פעם שברצונה לפרסם יצירה אמנותית.
לבסוף קבעה השופטת, כי נוכח הפגיעה העמוקה והקשה בפרטיות התובעת, אין להסתפק אך בהוצאת צו איסור פרסום על הספר והפצתו, ולפיכך על הסופר לפצות את התובעת ב 200,000 ש"ח, וכן לשאת בהוצאות משפט של 50,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.