- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
יועץ כלכלי יפצה בעל מכבסה שקרסה בכ-750 אלף שקל
היועץ נתן אור ירוק להקמת העסק עם הון עצמי מזערי, וגם לא הסביר על מה הוציא 200 אלף שקל. השופטת קבעה שהוא התרשל
בעל מכבסה שקרסה תבע בבית משפט השלום באילת את היועץ הכלכלי שליווה אותו. הוא טען לתרמית מתוכננת, כשמנגד נטען כי כישלון העסק כלל לא קשור לייעוץ, אלא לניהולו הלקוי. אבל השופטת ליאורה אדלשטיין קבעה שהנתבע נושא בעיקר אחריות: למסקנתה העובדה שנתן לאיש "אור ירוק" להקמת עסק עם הון עצמי מזערי של כ-10% מהווה ייעוץ רשלני, ומחייבת בפיצוי.
התובע, תושב קיבוץ אילות, ביקש להקים מכבסה חדשה. הוא נחשף לפרסומים בפייסבוק של הנתבע, יועץ כלכלי-פיננסי, והחליט לשכור את שירותיו. באוגוסט 2018 נחתם הסכם הליווי, שכלל שורת התחייבויות מצד היועץ, ובין היתר בדיקת היתכנות להקמת העסק ("go - no go"). במסגרת ההתקשרות העביר התובע ישירות לנתבע 200 אלף שקל.
המכבסה החלה לפעול חודשים ספורים לאחר מכן, בינואר 2019, ואולם לימים היא קרסה ונסגרה. בתביעה שהגיש בעליה לבית המשפט, טען לתרמית מתוכננת מצד היועץ הכלכלי וביקש לחייבו לשלם לו כ-2 מיליון שקל, בין היתר עבור כספים שהשקיע בעסק מעבר לצורך, אובדן רווחים ועוגמת נפש.
מנגד טען היועץ שפעל בהתאם להסכמות וליווה את הפרויקט בצורה תקינה. לשיטתו כישלון העסק נבע לא ממעשיו, אלא בשל ניהול לקוי של התובע, שסגר את המכבסה במאי 2019 - ארבעה חודשים בלבד לאחר פתיחתה - ללא סיבה הנראית לעין.
"הרפתקה מסוכנת" שהיה צריך למנוע
אבל השופטת אדלשטיין קבעה שהיועץ הוא האחראי העיקרי לקריסת המכבסה. לדבריה הוא יצר מצג-שווא רשלני "ואף למעלה מכך" לגבי עלויות ההקמה, וגם נמנע מלתת הסבר ראוי לגבי השימוש שעה ב-200 אלף השקלים שקיבל מהתובע, תוך ניסיון להכשירם בדיעבד באמצעות "חשבונית סל" ומסמך "הסכם" שנערך בדיעבד.
ואולם עיקר הרשלנות לפי השופטת, נגעה לעצם מתן האישור להקים את המכבסה כשלשיטה לא הייתה בעסק היתכנות כלכלית מלכתחילה. היא כתבה ש"הקמת עסק שעלות הקמתו הריאלית עולה על חצי מיליון שקלים - כאשר היזם (התובע) מסוגל להביא מהונו הפרטי כ-10% בלבד ואף למטה מכך, וכל היתר מבוסס על חובות/הלוואות נושאי ריבית - היא הרפתקה מסוכנת שדינה כמעט ודאי לכישלון".
בפסק הדין הודגש שעל הנתבע, כיועץ סביר, היה להציב כבר בהתחלה בפני בעל המכבסה תמרור "עצור" ("no go"), ולו היה עושה זאת - התובע לא היה משקיע מהונו העצמי, מסתבך בהלוואות מעיקות ומשחית זמנו לריק. "משהנתבע חדל ולא עשה כן, והציג מצג-שווא לא זהיר של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, אזי האחריות לקריסה הכלכלית רובצת בעיקר לפתחו", נקבע.
החלטת השופטת, על הרקע הזה, הייתה לחייב את היועץ לשלם לבעל המכבסה שקרסה כ-640 אלף שקל עבור השבת סכום השקעה ביתר, אובדן זמן ועוגמת נפש. "התובע זכאי לפיצוי משמעותי על כך שיצא מההרפתקה הזו 'וידיו על ראשו' - ללא עסק, ללא כספיו, ועם חובות כבדים ומעיקים", נימקה. בנוסף חויב הנתבע לשלם לאיש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 118 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד איל שווגר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אוהד שני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
