בשל איחור באבחון סרטן: כללית תפצה במיליון וחצי ש'

שופטת קבעה כי רופאת המשפחה התרשלה, משלא התייחסה לתוצאת בדיקה מחשידה. ההערכה: החולה איבד 14 שנים מחייו ונותרו לו רק חמש שנים

כמיליון וחצי שקל בתוספת הוצאות משפט: אלה הסכומים שתשלם "כללית" לחולה סרטן הערמונית, בשל איחור של למעלה משנה באבחון המחלה, באופן שהוביל לקיצור דרמטי בתוחלת חייו. סגנית נשיאת המחוזי בלוד, השופטת בלהה טולקובסקי, קבעה שרופאת המשפחה של האיש, עולה מרוסיה, התרשלה, משלא התייחסה לתוצאת בדיקה מחשידה.

התובע (60) עלה ארצה לפני כ-8.5 שנים. בשלב מסוים פנה לרופאת המשפחה שלו ב"כללית", בתלונות על תכיפות וקושי בהטלת שתן. בנובמבר 2020 הפנתה אותו הרופאה לבדיקות מעבדה, כאשר באחת מהן (בדיקת PSA) נמצאה אינדיקציה העלולה ללמד על התפתחות סרטן. התובע חזר לרופאה עם תוצאות הבדיקה בחלוף ימים ספורים, אלא שזו לא הביעה התייחסות כלשהי לערכיה החריגים.

כ-13 חודשים עברו כשהתובע, בינואר 2022, עבר בדיקת MRI אשר הדגימה נגע חשוד מאד לממאירות של הערמונית, והוא הופנה לביופסיה. בהמשך הופנה לטיפולי קרינה, ועבר ניתוח לכריתת הערמונית. במסגרת ההליך המשפטי הוסכם בין הצדדים כי תוחלת חייו הנוכחית, על רקע מחלת הסרטן, הינה 65 – כלומר נותרו לו, כך על-פי ההערכה, חמש שנים בלבד לחיות.

בתביעה שהוגשה למחוזי בספטמבר 2023 טען החולה, באמצעות מומחה מטעמו, כי היעדר התייחסות רופאת המשפחה לתוצאת בדיקת ה-PSA החריגה עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת, ומהווה התרשלות. מחדל זה, כך נטען, הוביל לאיחור של יותר משנה באבחון הסרטן, כשהיה בדרגת ממאירות גבוהה וכבר התפשט לאגן ולבטן, ללא יכולת ריפוי מלא.

מנגד טענה כללית שתוצאת הבדיקה "לא היוותה תמרור אזהרה", וכי עליית הערך, כפי שנרשמה ביחס לתובע, "אופיינית להגדלה שפירה של הערמונית". נטען שרופאת המשפחה פעלה בזהירות ובמקצועיות, כאשר  תוצאות בדיקת ה-PSA "היו מעט מעל הנורמה", ולא הצריכו פעולה מיידית. לשיטת הנתבעת, עמדת התביעה מבוססת על חוכמה בדיעבד, וממילא אין לקבלה.

"התנהלות הרופאה נופלת מהסטנדרט"

אבל השופטת טולקובסקי דווקא כן קיבלה את עמדת מומחה התביעה, לפיה רופאת המשפחה של התובע התרשלה בנסיבות העניין, באופן המחייב את שירותי בריאות כללית לשאת בנזקיו בשל האיחור באבחון מחלתו.

"ראיתי לקבוע כי התנהלותה של רופאת המשפחה, אשר לא התייחסה לתוצאת בדיקת ה-PSA שהיא עצמה הפנתה את התובע לבצעה, ולא הסבירה לתובע את משמעות התוצאה שחורגת מהגבול העליון של הנורמה ואת הצורך בהמשך מעקב אצל אורולוג - זאת למרות שהתובע שב וביקר במרפאה מספר לא מבוטל של פעמים במהלך התקופה שלאחר קבלת תוצאת הבדיקה - נופלת מסטנדרט הזהירות הסביר שנדרש מרופא משפחה, ויש בה משום התרשלות", כתבה השופטת.

ככל שהרופאה הייתה מתייחסת לתוצאת הבדיקה ומפנה את התובע לאורולוג, או לפחות לבדיקת חוזרת בחלוף מספר חודשים – הובהר בפסק הדין – ניתן היה להגיע לאבחון מוקדם יותר של המחלה, כשהייתה עדיין בחיתוליה, ולהוביל לריפוי התובע בהסתברות של יותר מ-51%. אלא ש"בנסיבות העניין", כתבה השופטת, "חל איחור של למעלה משנה בהשלמת האבחון, מה שהוביל לכך שהמחלה אובחנה כשהיא כבר בשלב גרורתי, וחסרת מרפא".

הערכת השופטת הייתה שאלמלא המחלה היה התובע זוכה לחיות עד גיל 79, כלומר בשל התרשלות כללית הוא איבד כ-14 שנים תמימות (כך על-פי האומדן המוסכם בין הצדדים). על הרקע הזה, חויבה כללית לפצות את האיש ב-1,510,874 שקל, בתוספת הוצאות משפט ו-353,544 שקל שכ"ט עו"ד. הסכומים יצטרפו לכ-324,000 שקל להם נמצאי זכאי התובע בביטוח לאומי.  

• ב"כ התובע: עו"ד י' טולדנו
• ב"כ הנתבעת: עו"ד א' כהן ועו"ד מ' ג'יניאו הבר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.