עיריית תל-אביב אישרה להפוך את אחת היחידות מחנות למגורים אך לאחר מכן סירבה לאשר את אותו הדבר ליחידה השנייה, בטענה שהפיצול לא חוקי. בית המשפט קבע כי אסור היה לה להפלות בין שני החלקים של הדירה המקורית.
דירת מגורים ברחוב חובבי ציון בתל-אביב פוצלה בשנות ה-50 לשתי יחידות והן נרשמו בצו הבית המשותף כשתי חנויות. ב-2009 אישרה עיריית תל-אביב לשנות את התיאור של אחת מהן למגורים אך בשנה שעברה סירבה להעניק אישור דומה לבעלת היחידה הצמודה, ובכך מנעה ממנה את האפשרות לשנות את הרישום בצו. השופטת יעל בלכר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה לאחרונה כי מרגע שהעירייה הכשירה את הפיצול כלפי אחת היחידות היא לא הייתה רשאית להפלות את בעלת היחידה השנייה בטענה שהפיצול לא חוקי.
היתר הבנייה המקורי קבע כי בבניין יהיו 9 דירות מגורים אך עוד משנות ה-50, הדירה שבקומת הקרקע שימשה בפועל כשתי חנויות בבעלות נפרדת. בשנות ה-90, כשהבניין נרשם כבית משותף בטאבו, כבר נכתב במפורש כי יש בו 8 דירות ו-2 חנויות.
החנויות הפכו ברבות השנים ליחידות דיור וב-1996 נרכשה אחת מהן על ידי המבקשת, שהייתה בטוחה שמדובר בדירה עצמאית שבסך הכל צריך לשנות את התיאור שלה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה מחנות למגורים.
אלא שכשביקשה מהעירייה אישור לשינוי התיאור לצורך עדכון צו רישום הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין היא נתקלה בסירוב. העירייה הבהירה כי אינה מוכנה לעשות זאת משום שבכך היא תכשיר פיצול לא חוקי שנעשה בדירה המקורית.
בשנה שעברה פנתה המבקשת לעזרת בית המשפט ובה טענה כי ב-2009 בעלי היחידה השנייה כן קיבלו מהעירייה את האישור המבוקש והצליחו לשנות את צו הרישום בטאבו.
עניין של שוויון והגינות
לאחרונה, השופטת יעל בלכר קיבלה את בקשתה והורתה ללשכת רישום המקרקעין לשנות את רישום צו הבית המשותף גם ללא אישור העירייה.
השופטת ציינה כי לכל אורך ההליך העירייה לא הסבירה מדוע אישרה את השינוי באחת היחידות בזמן שאף היא נוצרה כתוצאה מאותו פיצול לא חוקי.
מכל מקום, ברגע שהעירייה העניקה אישור ליחידה השנייה והכשירה את הפיצול, האישור צריך לחול גם על היחידה של המבקשת, קבעה. "נדמה כי נשתכחה מן המשיבה החובה לנהוג בשוויון ואף בהגינות, בעניין שני חלקיה של אותה הדירה...", נכתב בפסק הדין.
השופטת הוסיפה כי גם הנסיבות מצדיקות להפריד באופן רשמי בין שתי היחידות – שהרי הדירה המקורית פוצלה לפני שנים ללא ידיעת המבקשת, הפיצול קיבל ביטוי בצו הבית המשותף והיחידות משמשות למגורים בהתאם לייעוד התכנוני של הבניין.
אם לא די בכך, התנהלות העירייה מנעה מהמבקשת את האפשרות לתקן את המצב ולקבל היתר לפיצול משום שלאחר רישום היחידה הנוספת היא נותרה עם יחידה של 21.1 מ"ר – שטח קטן מהמינימום הדרוש לדירה לפי תכנית הבנייה באזור.
על כן, השופטת הורתה ללשכת רישום המקרקעין להמשיך לטפל בתיקון צו רישום הבית המשותף כאילו ניתן למבקשת האישור מהעירייה, וחייבה את העירייה בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
לפסק הדין בתיק ה"פ 9599-02-18
- ב"כ המבקשת: עו"ד אור ירקוני, עו"ד אורי קצב
- ב"כ העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב: עו"ד רותם ארביב, עו"ד עדי הדר
- ב"כ לשכת רישום המקרקעין: עו"ד אורלי לוי מנצור מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין